דיאגרמות ון הן זן מאד פופולרי של אינפוגרפיקות באינטרנט, שמאפשר להראות חפיפה או אי-חפיפה בין קבוצות שונות. זה פשוט, פופולרי, ועם פוטנציאל יפה להראות יחסים בין שתי קבוצות או יותר. לא מפתיע, אם כך, שהן נמצאות בשימוש גם כחלק מקמפיינים של פוליטיקאים, כמו מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה”ב. מה שכן מפתיע זה העובדה שהקמפיין של רומני לא ממש הבין מה המשמעות של הדיאגרמה הזו.

מה שרומני מנסה להעביר בגרף הוא הפער בין ההבטחות של אובמה לבין התוצאות בשטח. מה שבפועל מופיע שם הוא שפער של כמעט 5000 דולר בעלויות בריאות למשפחה זה מאפיין שמשותף לשתי קבוצות, זו של הבטחותיו של אובמה וזו של התוצאות של המדיניות שלו – ללא ספק, טענה חסרת משמעות לחלוטין.

ניסיתי לחשוב איזה גרף כן היה מעביר את הנקודה המתוכננת, והגעתי למסקנה שאף גרף סטנדרטי לא היה מצליח. מדובר כאן בשלושה נתונים פשוטים, כשאחד הוא נגזרת של שני הראשונים. כל מה שצריך זה לשים את הסכום $4893 באדום גדול, והמטרה הושגה. הבחירה בדיאגרמת ון כאן היא מקבילה לשימוש בגרף עוגה או טבעת, כשהנתונים השונים שלנו הם בכלל לא חלקים מאותו שלם. אה, רגע.

טמקא פרסמו הערב כתבה בת כ–1000 מילים על פרשת החייל הנעדר מג’די חלבי, כשאסיר עולם, אחד משה מרדכי, טוען כי הוא יודע היכן נקבר החייל, ודורש שחרור מוקדם (מוקדם יותר משני מאסרי עולם, כן?) בתמורה למידע. מכיוון שהעסקה מעט מורכבת יותר, בחרו טמקא להסביר אותה בצורה של איור:

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, נכון? בואו נעשה תרגיל קטן, וננסה לתאר את תוכן התמונה הזו במילים:

משה מרדכי, אסיר המרצה שני מאסרי עולם, מסר כי לאסיר אחר, עמוס נחום, יש מידע על מג’די חלבי. אם יעבhר נחום את המידע, הוא ואסיר נוסף, אליאס דאלי, ישוחררו – וזאת בתנאי, כמובן, שהמידע יתברר כנכון.

 

כמה הערות על כך:

• אלף מילים? 35, ליתר דיוק. ואולי זה רק אני, אבל אני חושב שהטקסט שלי ברור הרבה יותר מהאיור המצ’וקמק של טמקא, שלא באמת פורס את התהליך בצורה סכימטית. אם כבר, הוא מבלבל יותר:
• מרדכי הוא זה שהעלה את הנושא לפרק, ולכן הוא מתואר כ-“מקור המידע” – למרות שהמידע יועבר בכלל דרך נחום. למעיין בתרשים לא ברור איך נחום, ובטח שלא דאלי, קשורים לנושא.
• האיורים הילדותיים של האסירים בשורה התחתונה לא ממש תורמים. את צמד המילים “ישארו במאסר” לוקח פחות זמן לקרוא ולהבין מאשר הקליפ-ארט השחור-על-שחור-עם-דגשים-לבנים-קטנים של אסיר אזוק מוקף שוטרים, שמסמל המשך מאסר. מעבר לכך, האיור השני, של שני האסירים המשוחררים, עדין מציג אותם אזוקים, משום מה. גם הסורגים שצוירו על פניהם של האסירים לא ממש נחוצים.
• התרשים מכיל 51 מילים – פי אחת וחצי מהתיאור המילולי שלי! אמנם לא כל המילים מאורגנות במשפטים, שזה, כנראה, הדבר שמכביד על הקורא, אבל עדיין, לא סתם שהתרשים לא מבהיר, הוא מעמיס יותר טקסט.
• ובסופו של דבר, התרשים בכלל לא נכון. הוא מייצג את העסקה הקודמת של מרדכי עם המדינה, אבל לא את התנאים הנוכחיים שלו, שעליהם תקוע כרגע הדיון. הוא כנראה שורטט לפני כמה ימים, ולא עודכן למידע המעודכן, מה שהופך אותו מסתם איור מיותר למשהו שאקטיבית מפריע להבין את הסיפור, בכך שהוא מפיץ מידע ישן, לא מעודכן ומוטעה.

הנקודה האחרונה היא מעניינת, לדעתי, כי היא מוסיפה ערך מוסף על התלונות הרגילות שלי על שימוש יתר בגרפיקה בתקשורת. אתרי חדשות, בניגוד לעיתונים, נהנים מהיתרון העצום של דינאמיות: אפשר לעדכן את הכתבה כשמגיע מידע חדש, ולא מוגבלים לטקסט הראשוני. אבל ברגע שאנחנו מעבירים את הטקסט דרך המאייר והגרפיקאי ומקבלים קובץ JPG כמוצר מוגמר, אנחנו כבר לא יכולים לעדכן אותו באותה קלות. עורך לילה יכול לעדכן את הידיעה עם מידע חדש, אבל הגרפיקאים יגיעו רק בבוקר, וכנראה יעבדו על הגרפיקה החדשה לסיפורים החדשים, ולא יטרחו לעדכן סיפור ישן.

אתמול, בחצות, עלה מחיר הדלק בישראל ל-8 שקלים לליטר. כך זועקות הכותרות. וכותרות המשנה. וההפניות, והלינקים, והציוצים והסטטוסים בפייסבוק. זו העובדה הבסיסית שכולם יודעים. 8 שקלים לליטר. זה מחיר הדלק בישראל.

בטמקא לא פספסו את ההזדמנות, כמובן, לניתוח מעמיק דיווח שטחי וסנסציוני של הנושא, דיווח שבולט במיוחד מהאינפוגרפיקה שליוותה את הכתבה:

מה אנחנו לומדים מהאינפוגרפיקה הזו? בגדול, שמחיר הדלק עלה ל-8 שקלים לליטר, בעוד שבעבר הוא היה נמוך יותר.

מה היינו רוצים לקבל מהאינפוגרפיקה? קצת יותר מידע, אולי. לא רק את המחירים ב-2001, אלא גם את היחס שלהם לאינפלציה, ליוקר המחיה, לכח הקניה של השקל. את היחס של מחיר הדלק מהמשכורת הממוצעת במשק, וגם של החציונית. את החלק שהדלק תופס במדד המחירים לצרכן, וכמה הוא משפיע על מדד המחירים.

היינו רוצים לדעת כמה מהמחיר הזה מגיע מהנפט הגולמי שנרכש בחו”ל, כמה נובע מעיבוד וזיקוק בארץ, וכמה מגיע ממיסי מדינה. הייתי רוצה להצליב את המחיר הזה, אולי, עם שינויים שעברו על תעשיית הרכב בעשור-וחמישית שמתוארים בכתבה, על ההבדלים בצריכת הדלק של הרכב הממוצע. הייתי רוצה לקבל השוואה למדינות אחרות, שגם בהן (כך שמעתי את שר האוצר טוען בטלוויזיה בסוף השבוע) מחירי הדלק הרקיעו שחקים. האם גם שם העליה היתה באותו היקף?

הייתי שמח גם לניתוחים מעמיקים יותר, למידע מסדר שני ושלישי. מה היחס בין העליה במחירי הדלק לאורך העשור האחרון לבין חלקו היחסי של המיסוי?  מה חלקו של המיסוי במדינות אירופה? בארה”ב? האם מחירי הדלק הושפעו מהמשבר הכלכלי שמלווה אותנו בארבע השנים האחרונות?

את כל הנתונים הללו אין לי בגרף של טמקא. ממנו אני יכול רק לדעת שהמחירים עלו. והם עומדים על 8 שקלים לליטר. מחירים עלו. 8 שקלים לליטר. כל הגרף הזה, וזה כל מה שאני יכול ללמוד. מחירים עלו. 8 שקלים לליטר.

בטמקא פרסמו סקר חדש בעקבות הפריימריס בקדימה, לפיו קדימה ולפיד נאבקים ראש בראש על המקומות הרביעי והחמישי בדירוג המפלגות.

מכיוון שאפילו הם יודעים שלסקרים הללו אין משמעות, אוהבים העיתונים לעסוק בספקולציות חסרות שחר. הפעם, למשל, צורף לסקר הזה גם סקר ששאל כיצד יצביעו הבוחרים אם ציפי ליבני תצטרף למפלגתו של לפיד. מסתבר שלפיד יזנק מ-12 ל-15 מנדטים (ולמקום השלישי בדירוג), בעוד שקדימה, העבודה והליכוד יאבדו מנדט אחד כל אחת.

אבל לערוך סקר זה קל. להכין אינפוגרפיקה, לעומת זאת, זה קשה. כנראה. קשה להסביר אחרת את העובדה שהגרפיקה שמציגה את הסקר השני היא פשוט העתק של חמשת העמודות הראשונות מהסקר הראשון, אבל עם מספרים שונים (ותוספת ליבני לעמודה של לפיד). כך לפיד (15 מנדטים) ממוקם במקום החמישי באותו גובה כמו קדימה (11 מנדטים), ונמוך מישראל ביתנו (13 מנדטים). לא ספרתי פיקסלים, אבל אני מוכן להתערב שגם העמודות של הליכוד ושל העבודה לא זעו מילימטר ביחס לעמודות האחרות, חרף אובדן של שלושה-חמישה אחוזים מערכן.

כי באמת, בשביל מה צריך לשנות את הגרף כשמשתנים המספרים? זה לא כאילו שכל מטרתה של האינפוגרפיקה היא שלא נצטרך לעיין באופן מדוקדק בנתונים כדי לקבל את התמונה הכללית…

[הפוסט התפרסם לראשונה ב”מדריך הטרמפיסט לסטטיסטיקה”, הבלוג של טל גלילי]

דף הפייסבוק של ידיעות אחרונות פירסם הודעה עם הגרף שמתחת, ומעליו הטקסט הבא:

התעצבנתם מחשבון החשמל המנופח? כשתקבלו את החשבון הבא תתעצבנו עוד יותר. כתבנו עמיר בן-דוד מדווח כי תעריפי החשמל יעלו בשבוע הבא בעוד 8.9%, ובכך ישלימו זינוק של 24% בתוך שנה. תראו כמה שילמתם אז – וכמה אתם עומדים לשלם עכשיו

אין ספק שכעס זה דבר שמושך תשומת לב של קוראים, ועלייה במחירי החשמל בפירוש עונה על הקריטריון הזה. אבל רגע, האם אתם שמים לב לאיזושהי בעיה בגרף שלמעלה?

מה שאנחנו רואים כאן זה מצב שבו יש גרף שמנסה לתאר את הטקסט הכתוב, מבלי להקפיד על מה שהמספרים אומרים. זאת במקום לוודא שהגרף מייצג את המספרים, ושהטקסט הכתוב מתאר את הגרף. אז איזה בעיות יש בגרף הזה?

נתחיל בגרף העליון שהופיע בעיתון:
1) בציר ה- X (הציר האופקי), המרחק שמופיע בתרשים העמודות, שבין מארס 2011, נובמבר 2011, ואפריל 2012 הוא קבוע (למרות שהמרחק בין התאריך הללו איננו קבוע).
2) בציר ה- Y (הציר האנכי), אנחנו לא רואים את נקודת ה- 0, מה שמקשה לקבל פרופורציה נכונה של מידת העלייה. מהתסכלות בגרף זה עלול להרגיש כאילו העלייה במחיר היא בערך פי 2 מהמחיר שהיה ב- 2010, למרות שזה בפירוש לא המקרה.

גרף שישקף את הנתונים טוב יותר, יהיה הגרף הבא: (אשר נוצר בזריזות באקסל), ציר ה- X מתאר את מספר החודשים שעברו מתחילת 2010:

אומנם הגרף הזה פחות יפה מהגרף שלמעלה (אין בו תקעים נחמדים ועולים), והוא פחות קומפקטי (יש בו הרבה מרווחים ריקים). מאידך, הוא משקף את הנתונים יפה. האם אפשר היה למצוא שילוב סביר בין הגרף בעיתון (שנראה יפה) לגרף שאני יצרתי? אני משער שכן, אבל זה יהיה אתגר.

כעת נעבור לגרף התחתון שהופיע בעיתון.פה מדובר בעיוות ממש דרמטי אשר לא רק שאיננו משקף את המציאות, אלא גם פוגע בטענה שהעיתון מנסה לקדם. מה הבעיה בגרף הזה? הבעיה היא שהוא מספר כאילו העלייה במחירי החשמל בין 2010 ל- 2012 הייתה במגמת עלייה לינארית (קווית, ישרה), כאשר אם אנחנו משרטטים את הנתונים (שוב, באקסל פשוט) בסקאלות המתאימות, אנחנו מגלים סיפור אחר לגמרי:

במילים אחרות, יש מעט קשר בין הגרף שידיעות הציג, לבין המספרים שמופיעים על הגרף. אפשר לראות שהסיפור שהנתונים מספרים הוא של מחיר דומה בשנים 2010 ו- 2011, ואז קפיצה דרמטית ב- 2012.

עוד נקודה (עדינה יותר), היא שהנתונים שמוצגים בכתבה הם חסרי קונטקסט. מה היה הטרנד של החשמל בחמש השנים האחרונות? האם זה הגון להשוות בין המחיר של 2012 במשך 4 חודשים שלו, למול המחיר הממוצע של השנים 2011 ו- 2010? (אולי לא, כי אולי יש הרבה רעש, שונות, במחירי החשמל לאורך השנה). אפשר היה גם לחשוב על לתת הקשר של מחירי החשמל בישראל לתופעות אחרות כמו מחירי החשמל במקומות אחרים בעולם, מחירי הנפט והגז במדינות שמהן אנו מייבאים חומרי גלם, ועוד ועוד. כל אלו סוגיות מורכבות יותר שהיה אפשר לחשוב עליהן בהקשר של הצגת הנתונים הנוגעים לתעריפי החשמל בישראל.

לסיכום: הגרפיקה שידיעות אחרונות הציג היא "יפה", אך לא משקפת היטב את הנתונים. הסיפור שהנתונים מציג הוא מורכב (ובעיני, מעניין) יותר מזה שמציגה הכתבה. ובכל מקרה, הייתי שמח ליותר נתונים כדי לקבל הקשר על מה שקורה כרגע.

עידכונון: עמית בן בסטהציע את המונח (המשובח) "דיסאינפוגרפיקה" בשביל לתאר את התופעה שאנו רואים בפוסט זה. (כמו דיסאינפורמציה, אבל דרך גרפיקה…)

פיספסתי משהו? יש לכם עוד דוגמאות יפות לאינפוגרפיקות "מטעות"? יש לכם מילה טובה לתת? אתם מוזמנים להשאיר תגובה…

הוושינגטון פוסט מביאים לנו אינפוגרפיקה אינטראקטיבית שמנסה, יותר מהכל, לפוצץ קצת את הבלון של האינפוגרפיקות. הם מראים לנו גרף מבהיל של עליית מחירי הדלק ב-90 השנה האחרונות, תחת הכותרת “התפיסה המקובלת”:

ועם לחיצה על כפתור “המציאות”, מוצג לנו הגרף הזה, שמראה את אותם נתונים, בתוספת הצמדה לאינפלציה. גרף ששם את השינויים קצת יותר בפרופורציה. כן, יש עליה במחירי הדלק. אבל היא לא קיצונית כפי שאפשר להאמין על פי הסקרים והגרפים שמתפרסמים חדשות לבקרים.

המסר הראשי של הפרסום הזה הוא המסר שעומד מאחורי הבלוג הזה כלו: תסתכלו טוב, ותמיד תשאלו שאלות. אני הייתי מאד גאה בעצמי כשעיינתי בגרף הראשון ומיד חיפשתי מידע אם הוא מוצמד לאינפלציה או לא, והחשדות שלי עלו כשראיתי שלא. זה מה שקורה כשחופרים באינפוגרפיקות במשך חודשים. אבל זה ההרגל שכולנו צריכים לפתח – תמיד לנסות להבין מה הגרפים אומרים לנו, ומה הם רק מנסים לגרום לנו לחשוב.

כאן, כמובן, השאלה על ההצמדה לאינפלציה היא לא השאלה היחידה שאפשר לשאול, וגם הגרף השני מביא לנו, כמו תמיד, רק מידע חלקי. “מחירי הדלק לא הגבוהים ביותר שאי פעם היו”, הוא אומר. “הם היו גבוהים לא פחות ב-1920 וב-1980”. זה אולי נכון, אבל אנחנו תמיד נשאל עוד. ב-1920 לחלק קטן יותר באוכלוסיה היה רכב. אולי המחירים היו פחות כואבים, מכיוון שרכב היה נחלתם של אנשים אמידים, חברות ועסקים, או בבעלות משותפת? תמיד צריך לשאול עוד.

אתר Visual.ly, בלוג ואתר המתמקד בויזואליזציות של מידע, פרסם בתחילת השנה רשימה של “20 ויזואליזציות טובות מ-2011”. פספסתי את הפרסום במקור, אבל עכשיו שנתקלתי בו (ותודה לדורי) אני חושב שאני יכול להוציא ממנו כמה דוגמאות מעניינות לדברים טובים ורעים שקורים בזירה האינפוגרפית.

אחת הדוגמאות מהאתר היא ההדמיה הזו של תפוצת השימוש הבינ”ל בטוויטר על ידי התפלגות השפות השונות בתפוצה גאוגרפית:

אני חושב שלאינפוגרפיקה הזו יש כמה מאפיינים מאד יפים. לדוגמה, אם נתמקד באירופה, נוכל לראות דברים מעניינים:

אפשר לראות איך בריטניה מרושתת כולה במשתמשי טוויטר, בעוד בצרפת הדגש הוא על פריז, מוקדים עירוניים גדולים ופסים מיושבים ביניהם (קווים של נהרות? תעלות? לא ברור לי). ברוסיה, באופן דומה אך מוקצן, רואים את הפערים בין מוסקווה וקווי התחבורה ותקשורת שיוצאים ממנה, לעומת הדממה בשאר השטח.

בארה”ב אפשר לראות מאפיינים אחרים, שלא ממש מפתיעים את מי שמכיר את התפלגות האוכלוסיה בארה”ב: כיסוי צפוף וכמעט מוחלט בצפון-מזרח, שימוש אינטנסיבי ההולך ופוחת ככל שמתקדמים מערבה, ודממת אלחוט במדינות המערב – עד שמגיעים לחוף המערבי, שם השימוש מתעורר לחיים.

עד כאן התובנות והיתרונות. אבל אני חושב שיש שני חסרונות מהותיים באינפוגרפיקה הזה.

הראשון הוא הבחירה האסתטית להציג את נתוני השימוש בלבד, בלי שום מידע גאוגרפי אחר כמו הבדלים בין ים ליבשה. אסטית, כאמור, הבחירה היא נועזת ומעניינת – לתת לנתוני השימוש להגדיר גבולות בפני עצמם. אבל בפועל, זה יוצר תמונה שחורה וחסרת פשר ברוב חלקי המפה. במבט ראשון לא ברור איפה נמצא גוש האורות הכחול בצד ימין בלי לפתוח מפה רגילה ולהבין מה הישויות המדיניות שהגושים הללו מייצגים. האם יש משמעות לכך שאפריקה כמעט ולא קיימת בטוויטר? כמובן. אבל ברגע שאי אפשר להבחין בין הגבולות של אפריקה לבין האוקיינוס האטלנטי, זה הופך את ההחשכה של אפריקה לאפקטיבית הרבה פחות. היא פשוט נטמעת ברקע:

אבל מעבר לכך, מה האינפוגרפיקה הזו מנסה להעביר? כי מרבית התובנות שאני קיבלתי, כפי שציינתי לעיל, דיברו על מאפיינים לאומיים. מפת השפות מציירת באופן מדויק גבולות מדיניים, עם מעט נקודות מטושטשות – או, אם נדייק, יש הרבה נקודות מטושטשות ונוכחות של טוויטים בשפות שאינן שפות המדינה המארחת, אבל הם מיוצגים, במקרה הטוב, בפיקסלים בודדים ש”מלכלכים” את מרבד הצבעים של המדינה, ולא ממש תורמים להבנה. אם המטרה היתה להראות תפוצה יחסית של שפות בטוויטר, אולי מפת-חום היתה יעילה יותר. אבל כמו שהיא, היא מראה יותר על תפוצה של טוויטר במדינות שונות, יותר מאשר בשפות שונות.

ערן כ”ץ הפנה אותי לאינפוגרפיקה הזו, שצפה לה ברחבי pinterest ומקורה בבלוג medicalinsurance.org, המרכז מידע על ביטוחים רפואיים בארה”ב.

אתם מוזמנים, כרגיל, ללחוץ לקבלת תמונה גדולה יותר, ואולי יציק לכן בזמן הצפייה משהו שקפץ לי לעין. והדבר הזה הוא עד כמה אין ממש קשר בין המסר הרשמי של האינפוגרפיקה הזו לבין הגרפים שהוא מביא בשביל להעביר אותו.

הטקסט בא להציג את היתרונות הרפואיים של המריחואנה במגוון נושאים, כמו הקלה על מיגרנות וכאבים כרוניים, האטה בקצב גידול של גידולים סרטניים והרגעה של סובלים מבעיות כגון ADHD או Tourette. אבל לאורך כל הרשימה, הוא נמנע באופן עקבי מלהציג נתונים – בין אם באופן טקסטואלי או גרפי – שבעצם מתייחסים לטענה הבסיסית, זו של היעילות של המריחואנה.

זה לא שחסרות אינפוגרפיקות, חלקן הגיוניות יותר וחלקן פחות. בנושא מיגרנות, למשל, עוגה קטנה תציג לנו את אחוז הסובלים ממיגרנות בהתאמה למגדר. בחלק מהמקרים מדובר באילוסטרציה בלבד, כמו העין המפחידה שמסמנת גלאוקומה, או החרק המאיים שאמור לסמל, אני חושב, דנטריט חולני אצל חולי טרשת נפוצה.

חלק מהמיני-אינפוגרפיקות גם נגועות בטעויות משלהן, כמו #7, שמרמז ש-41% (ולא 4.1%, כמו שהנתון עצמו מובא) סובלים מ-ADD ו-ADHD.

אבל הבעיה האמיתית שלי עם הגרף הזה היא שבעוד הוא משקיע מאמצים בלהפחיד אותנו מהסכנות הבריאותיות שמאיימות עלינו, הוא לא ממש מראה קשר ביניהן לבין המריחואנה. אין כאן נתונים על ההבדל בין חריפות ההתקפים בקרב מעשני מריחואנה לבין הציבור הכללי. אין כאן שום נתון על ההשפעה של ה-THC על מיגרנות, או על אלצהיימר. כל הנתונים שמוצגים כאן הם משניים, משלימים, אבל לא קשורים בשום צורה לטענה המרכזית.

הגרף הזה, בקיצור, הוא המקבילה האינפוגרפיקאית של לצעוק “Won’t someone think of the children!”. הוא מנסה לעורר חשש, דאגה, אפילו פאניקה. יש לנו המון בעיות! אנחנו סובלים ממיגרנות! יש לנו ADHD! אנחנו סובלים מכאבי מחזור! תנו לנו מריחואנה!” אין כאן תוכן. אין כאן מידע רלבנטי. רק קישורים אסוציאטיביים בלתי מבוססים.

הקורא גיא הפנה אותי לאינפוגרפיקה הבאה, הבאה להקביל את הרווחים הרבעוניים של אפל לעומת משכורת ממוצעת של עובד בפוקסקון, המפעל המייצר עבור אפל את מרבית המכשירים:

מה שמעניין כאן הוא לא האינפוגרפיקה עצמה, אלא ההערה, באדום בקטן, בפינה הימנית התחתונה של הגרף: “הנה גרף שמציג את המספרים ביחסים האמיתיים שלהם, למקרה שמישהו ישלח את זה למיגן מקרדל”. מקרדל, למי ששכח, היא עורכת בכירה במגזין ה-Atlantic שפתחה לפני זמן מה במלחמה נגד אינפוגרפיקות מטעות, לשמחתנו הרבה. מה שזה אומר הוא שאנשים מתחילים להיות מודעים לבעייתיות של האינפוגרפיקות שלהם. גם אם הם מביעים את המודעות הזו בצורה צינית ולעגנית, לפחות הם מרגישים צורך להתנצל על כך.

לא שההתנצלות הזו חפה מבעיות. הגרף “התקין” שלהם מבלבל לא פחות, בכך שהוא הופך את הסדר של העמודות (רווחי אפל היו משמאל, עכשיו הם מימין), ומשווה דברים שונים (רווחי אפל לעומת סך כל המשכורות בפוקסקון, לא של עובד בודד), אבל כאן יש הסבר אסתטי: היחס האמיתי בין רווחי אפל לבין משכורת של עובד בודד הוא חסר משמעות, שכן המשכורת תאלץ להיות מיוצגת בפס הדק יותר מפיקסל בודד. ובכל מקרה, המטרה של ההשוואה היא מול סך התשלום של אפל, לא מול עובד בודד.