תמונה לא שווה אלף מילים

טמקא פרסמו הערב כתבה בת כ–1000 מילים על פרשת החייל הנעדר מג’די חלבי, כשאסיר עולם, אחד משה מרדכי, טוען כי הוא יודע היכן נקבר החייל, ודורש שחרור מוקדם (מוקדם יותר משני מאסרי עולם, כן?) בתמורה למידע. מכיוון שהעסקה מעט מורכבת יותר, בחרו טמקא להסביר אותה בצורה של איור:

image

אומרים שתמונה שווה אלף מילים, נכון? בואו נעשה תרגיל קטן, וננסה לתאר את תוכן התמונה הזו במילים:

משה מרדכי, אסיר המרצה שני מאסרי עולם, מסר כי לאסיר אחר, עמוס נחום, יש מידע על מג’די חלבי. אם יעבhר נחום את המידע, הוא ואסיר נוסף, אליאס דאלי, ישוחררו – וזאת בתנאי, כמובן, שהמידע יתברר כנכון.

 

כמה הערות על כך:

  • אלף מילים? 35, ליתר דיוק. ואולי זה רק אני, אבל אני חושב שהטקסט שלי ברור הרבה יותר מהאיור המצ’וקמק של טמקא, שלא באמת פורס את התהליך בצורה סכימטית. אם כבר, הוא מבלבל יותר:
  • מרדכי הוא זה שהעלה את הנושא לפרק, ולכן הוא מתואר כ-“מקור המידע” – למרות שהמידע יועבר בכלל דרך נחום. למעיין בתרשים לא ברור איך נחום, ובטח שלא דאלי, קשורים לנושא.
  • האיורים הילדותיים של האסירים בשורה התחתונה לא ממש תורמים. את צמד המילים “ישארו במאסר” לוקח פחות זמן לקרוא ולהבין מאשר הקליפ-ארט השחור-על-שחור-עם-דגשים-לבנים-קטנים של אסיר אזוק מוקף שוטרים, שמסמל המשך מאסר. מעבר לכך, האיור השני, של שני האסירים המשוחררים, עדין מציג אותם אזוקים, משום מה. גם הסורגים שצוירו על פניהם של האסירים לא ממש נחוצים.
  • התרשים מכיל 51 מילים – פי אחת וחצי מהתיאור המילולי שלי! אמנם לא כל המילים מאורגנות במשפטים, שזה, כנראה, הדבר שמכביד על הקורא, אבל עדיין, לא סתם שהתרשים לא מבהיר, הוא מעמיס יותר טקסט.
  • ובסופו של דבר, התרשים בכלל לא נכון. הוא מייצג את העסקה הקודמת של מרדכי עם המדינה, אבל לא את התנאים הנוכחיים שלו, שעליהם תקוע כרגע הדיון. הוא כנראה שורטט לפני כמה ימים, ולא עודכן למידע המעודכן, מה שהופך אותו מסתם איור מיותר למשהו שאקטיבית מפריע להבין את הסיפור, בכך שהוא מפיץ מידע ישן, לא מעודכן ומוטעה.

הנקודה האחרונה היא מעניינת, לדעתי, כי היא מוסיפה ערך מוסף על התלונות הרגילות שלי על שימוש יתר בגרפיקה בתקשורת. אתרי חדשות, בניגוד לעיתונים, נהנים מהיתרון העצום של דינאמיות: אפשר לעדכן את הכתבה כשמגיע מידע חדש, ולא מוגבלים לטקסט הראשוני. אבל ברגע שאנחנו מעבירים את הטקסט דרך המאייר והגרפיקאי ומקבלים קובץ JPG כמוצר מוגמר, אנחנו כבר לא יכולים לעדכן אותו באותה קלות. עורך לילה יכול לעדכן את הידיעה עם מידע חדש, אבל הגרפיקאים יגיעו רק בבוקר, וכנראה יעבדו על הגרפיקה החדשה לסיפורים החדשים, ולא יטרחו לעדכן סיפור ישן.

אינפוגרפיקה מתחת לפנס

אתמול, בחצות, עלה מחיר הדלק בישראל ל-8 שקלים לליטר. כך זועקות הכותרות. וכותרות המשנה. וההפניות, והלינקים, והציוצים והסטטוסים בפייסבוק. זו העובדה הבסיסית שכולם יודעים. 8 שקלים לליטר. זה מחיר הדלק בישראל.

בטמקא לא פספסו את ההזדמנות, כמובן, לניתוח מעמיק דיווח שטחי וסנסציוני של הנושא, דיווח שבולט במיוחד מהאינפוגרפיקה שליוותה את הכתבה:

עליית מחירי הדלק

מה אנחנו לומדים מהאינפוגרפיקה הזו? בגדול, שמחיר הדלק עלה ל-8 שקלים לליטר, בעוד שבעבר הוא היה נמוך יותר.

מה היינו רוצים לקבל מהאינפוגרפיקה? קצת יותר מידע, אולי. לא רק את המחירים ב-2001, אלא גם את היחס שלהם לאינפלציה, ליוקר המחיה, לכח הקניה של השקל. את היחס של מחיר הדלק מהמשכורת הממוצעת במשק, וגם של החציונית. את החלק שהדלק תופס במדד המחירים לצרכן, וכמה הוא משפיע על מדד המחירים.

היינו רוצים לדעת כמה מהמחיר הזה מגיע מהנפט הגולמי שנרכש בחו”ל, כמה נובע מעיבוד וזיקוק בארץ, וכמה מגיע ממיסי מדינה. הייתי רוצה להצליב את המחיר הזה, אולי, עם שינויים שעברו על תעשיית הרכב בעשור-וחמישית שמתוארים בכתבה, על ההבדלים בצריכת הדלק של הרכב הממוצע. הייתי רוצה לקבל השוואה למדינות אחרות, שגם בהן (כך שמעתי את שר האוצר טוען בטלוויזיה בסוף השבוע) מחירי הדלק הרקיעו שחקים. האם גם שם העליה היתה באותו היקף?

הייתי שמח גם לניתוחים מעמיקים יותר, למידע מסדר שני ושלישי. מה היחס בין העליה במחירי הדלק לאורך העשור האחרון לבין חלקו היחסי של המיסוי?  מה חלקו של המיסוי במדינות אירופה? בארה”ב? האם מחירי הדלק הושפעו מהמשבר הכלכלי שמלווה אותנו בארבע השנים האחרונות?

את כל הנתונים הללו אין לי בגרף של טמקא. ממנו אני יכול רק לדעת שהמחירים עלו. והם עומדים על 8 שקלים לליטר. מחירים עלו. 8 שקלים לליטר. כל הגרף הזה, וזה כל מה שאני יכול ללמוד. מחירים עלו. 8 שקלים לליטר.