אנטי-אינפוגרפיקה

דרך הבלוג FastCo.Design, שהפך לאחרונה לאחד המקורות החביבים עלי לרעיונות אינפוגרפיים, ודרך דורי מיטיב הלכת, הגעתי לאינפוגרפיקה הבאה. שוב, כמו ברוב המקרים, אני ממליץ בחום ללחוץ עליה לקבלת התמונה המלאה:

שוב, גרף יפה המתיימר לתאר את האופציות העומדות מול אדם בבית המרקחת שמנסה למצוא את התרופה המתאימה לו. כביכול, ייצוג גרפי צבעוני של תרשים זרימה (גם הוא, בתורו, אינפוגרפיקה מסורתית לייצג תהליך קבלת החלטות), אבל בפועל לא מדובר כאן בכלי אמיתי שנועד לעזור בהחלטה. העומס החזותי גדול מדי, והנקודה הסופית בתהליך, התרופות עצמן, מיוצגות בכתב כ”כ שגם בהגדלה המלאה אין דרך לקרוא אותן.

אז מה כן המטרה של השרטוט הזה? הוא שורטט ע”י חברת Help Remedies, המשווקת תרופות באופן פשוט יותר – אריזות בבית המרקחת עם תוויות כמו “יש לי כאב ראש” או “יש לי נזלת אלרגית” בלי להכניס את הצרכן לשיתוק מעודף בחירה. השרטוט, אם כך, הוא פרסומת, לא אינפוגרפיקה. הוא לא נועד להעביר נתונים, אלא להעביר רעיון אחד: יש יותר מדי בחירה. קנו אותנו.

כמו בכל אינפוגרפיקה שאנחנו מביאים פה, חייבים תמיד להציף את שאלת האג’נדה: למה מעצב הגרף בחר לעצב אותו כמו שהוא? למה הוא בחר בצבעים שהוא בחר, למה בסוג הגרף, ולמה בסדר שבו הנתונים מוצגים. אבל גם בחירה באינפוגרפיקה רעה היא לפעמים בחירה, מודעת ומוטה ומבוססת אג’נדה. לא כולם רואים את זה ככה, כפי שאפשר לראות מהתגובות לפוסט המקורי ב-FastCo.Design, שמבקרים את האינפוגרפיקה כאילו היא מעידה על חוסר יכולת. היא לא – היא מודעת, היא מכוונת והיא (לדעתי) די אפקטיבית.

אבולוציה של אינפוגרפיקה

image

מאז היום בבוקר נתקלתי בכמה וכמה מקומות באינפוגרפיקות הנ”ל (תלחצו לקבל גרסה ממש ממש גדולה), שמתארת את המרכיבים של 68 קוקטיילים. תכננתי במקור לכתוב פוסט על הטוב והרע באינפוגרפיקה הזו. על איך היא מעבירה חלק מהמידע בצורה יפה (המעגל המרכזי של המרכיבים המרכזיים והפופולריות היחסית שלהם), חלק בצורה סבירה (סוג הכוס בו מוגש הקוקטייל, המצויין ליד שמו), וחלק בצורה חסרת תועלת לחלוטין (הקשרים בין הקוקטיילים למרכיבים, המיוצגים בעזרת חוטי הספגטי הצבעוניים). וכל זה מתייחס בעיקר לאספקטים האינפורמטיביים של התרשים – צריך לזכור שלא מדובר כאן בגרף שמתפרסם בעיתונות, אלא בהדפס לתליה על הקיר. התרשים, במילים אחרות, יפהפה.

אבל אחרי שהתחלתי לכתוב, נתקלתי בפוסט של Pop Chart Lab, האחראים על התרשים, בבלוג העיצוב Fast Company Design. בפוסט הם מציגים את ההיסטוריה של התרשים, החל מקובץ האקסל בו הם קיבצו את הנתונים הגולמיים, ואז לנסיונות שלהם לקבץ את הנתונים במגוון צורות שלא ממש עבדו.

image

ואז, אחרי הם הניחו את הפרוייקט על המדף לכמה חודשים, הם עלו על הרעיון של לרכז את המרכיבים במרכז ואת הקוקטיילים מסביב. משם ממשיכים למשחקי עיצוב, הופכים את הצבעים מרקע לבן ושחור, ובסופו של דבר, בלב כבד, מקצצים יותר מחצי מהקוקטיילים כדי שהגרף כולו יהיה קריא אפילו בקצת.

התוצאה הסופית, כפי שציינתי בהתחלה היא לא אינפוגרפיקה יעילה במיוחד. חלק מהנתונים קשים יותר לקריאה מאשר אם הם עדיין היו בתור אקסל. אבל עדיין מרתק לראות את השיקולים שנכנסים לעיצוב של פרוייקט כזה, הכלים שהם משתמשים בהם, וה-trade offs שנכנסים למוצר הסופי. הקריאה מומלצת בחום. והתרשים – אותו אני אשמח לראות על קיר של באר.