מנפלאות הזמן המעגלי

כבר זמן רב, רב מאד לא עדכנתי את הבלוג הזה. אבל אנשים טובים ממשיכים לשלוח לי – במייל, בפייסבוק ובטוויטר – אינפוגרפיקות מעניינות, מצחיקות או מזעזעות שהם נתקלים בהם. אחת כזו הגיעה אלי היום מתוך כתבה באתר של Atlassian, חברת המפתחת מוצרים לניהול פרוייקטי תוכנה, על ההיסטוריה של מקצוע "מנהל המוצר", היסטוריה עם כמה נקודות ציון משמעותיות לאורכה. איפה לאורכה, אתם שואלים? אה. גם אני עדיין שואל.

History of Product Management
מתוך What Is Product Management, אתר Atlassian.com, נשלף ב-24/02/2020

מה אנחנו למדים מהתרשים הזה? שב-1931 קרה משהו ראשון, שזה נכון – זה גם ראשון ברשימת המקרא מימין וגם… במרכז העיגול? לסמן התחלה? טוב, נו, בסדר. אבל מיד אח"כ אנחנו מתבלבלים. הדבר הבא בטקסט הוא בין 1943-1993, אבל הוא הנקודה הרביעית מהמרכז בתרשים. בשלב הזה אני לא בטוח איפה תשומת הלב שלי אמורה להיות, בטקסט או בתרשים. זה לא עוזר שהפריט הבא בטקסט, משנת 2001, הוא בנקודת הזמן האחרונה (אבל לא בשולי המעגל, שם יש גלגלי שיניים משוננים ומפחידים). אבל הפריט הבא חוזר אחורה, לשנת 1953 משום מה – וכאן בכלל אני לא יודע אם הוא אמור להיות לפני הנקודה השניה (שמסתיימת ב-1993), אחריה (כי היא מתחילה ב-1943), אוט איפשהו בתוכה, כי היא מייצגת טווח של שנים. ואז, כמובן, יש לנו את הנקודה האחרונה שאפילו לא מתיימרת להיות מדויקת.

הבחירה כאן בתרשים כלשהו לא ברורה בכלל, לאור העובדה שיש לנו מספר סוגים שונים של פריטי מידע (נקודות מדויקות בזמן, נקודות כלליות בזמן וטווחי זמן ארוכים). אבל אפילו אם נרצה תרשים, ההגיון אומר שנשתמש באחד מתרשימי ה-Timeline הרבים שכל כלי ויזואליזציה נותן לנו, כמו זה כאן, שעשיתי ב-Google Slides בשלוש דקות:

שימו לב ששמתי כאן רק את הנקודות הפשוטות שקל לשים על timeline פשוט. אבל כמובן שיש לנו גם תרשימים שמאפשרים להציג טווחי זמן חופפים די בקלות. אבל אטלאסיאן לא עשו אף אחד מהדברים הללו. הם שמו גלגל שיניים, העבירו בתוכו מעגלים פנימיים שמתאימים באופן גס מאד – מאד! – לשנים הרלבנטיות, ערבבו את סדר תצוגת הטקסט, והחליטו כי טוב. כנראה היה חסר להם מנהל מוצר טוב לאתר הזה.

איך שגלגל מסתובב לו: מזג האוויר וסחרחורות

image

תלחצו על התמונה כאן למעלה כדי לראות אותה בגודל מלא. לחצתם? יופי. עכשיו תנסו להבין מה בדיוק קורה שם. מה המשמעות של עיגולי הטמפרטורה הקבועים בגודלם, של נקודות המשקעים. חפשו את החיצים שאמורים לסמל רוח. מצאתם? לא נורא, זה יגיע בסיבוב. סיבוב? אה, כן. דמיינו גם שבעוד שורת הערים נשארת במקום, שאר הגלגל, פסי הרקע האפורים, מסתובב לו עם כיוון השעון ללא הפסקה, כשכל פלח מייצג חודש בשנה והחיצים של הרוח, אם יש כאלה, הם באפור בהיר על רקע האפור הבהיר של הגלגל.

מבולבלים? בצדק. את האינפוגרפיקה הזו, גלגל מזג האוויר של Endlundart, גיליתי דרך קישורים של אנשים, שכינו אותו “משגע”, “יפהפה” ו-“מרהיב”, בעוד הם מוסיפים ש-“אנחנו יושבים כבר כמה דקות ומנסים להבין איך לקרוא אותו”, כאלו זה רק מאפיין אסתטי נוסף של הקונסטרוקציה.

גם הטקסט שמלווה את האינפוגרפיקה לא ממש עוזר, ולפעמים רק מבלבל יותר. “הערים מסודרות משמאל לימין ע”פ הטמפרטורה הממוצעת השנתית הגבוהה ביותר”. כשטמפרטורות יחסיות באותה עיר בין חודש לחודש מיוצגות ע”י העיגול הכתום, אבל לא ע”י גודלו חס וחלילה, אלא על ידי השקיפות שלו. כן, העיגולים הקטנטנים הללו נהיים שקופים יותר בחודשים קרים, ופחות בחודשים חמים. וכל זה יחסית לממוצע של אותה עיר, כמובן. עיגול שקוף בניו דלהי הוא עדיין חם יותר, יש להניח, מעיגול כתום עז בדבלין.

ואז עוד יש לנו את הנקודה הכחולה של כמות המשקעים, שברוב המוחלט של הערים היא כל כך קטנה שאי אפשר בכלל להבדיל בין “מעט משקעים” (= נקודה קטנטה) לבין “ממש מעט משקעים” (= נקודה זעירה). “אף עיר ברשימה לא גשומה כמו לאגוס", כתוב בטקסט המלווה, ואני תוהה איך הם הגיעו למסקנה הזו. בתמונת המסך שהבאתי, בין מרץ לאפריל, לאגוס יבשה וסינגפור היא הרטובה ביותר.

יכול להיות שאפשר לקבל את המידע הזה ע”י צפיה בכל נתוני המשקעים בכל החודשים כדי לקבל תמונה כוללת, אם כי השימוש באנימציה מונע מאיתנו לקבל, במבט, תמונת-על על כל הנתונים. יכול להיות שאפשר להגיע למסקנות השוואתיות על מידת הרוח בשיקגו, “the windy city”, לעומת ערים אחרות. יכול להיות. אבל האינפוגרפיקה הזו עושה כל מה שבידיה כדי להפריע לנו להבין את המידע הזה.

יש לציין שיוצר הגלגל מגדיר אותו כ-“פרוייקט אמנותי” ולא אינפוגרפיקה, והוא יותר נסיון רעיוני של משחק במידע, בדומה ל-DOW Piano, פרוייקט קודם שלו בו נתוני המסחר בבורסה מתורגמים למוזיקה (ואף מילה על דאגלס אדאמס שחשב על זה ראשון) הבעיה עם זה היא שהוא מציב רף אסתטי לאינפוגרפיקות שאח”כ עורכים (וקוראים) דורשים גם מאינפוגרפיקות משמעותיות, בלי התחשבות ביעילות.