מספרים מדברים

הוושינגטון פוסט מביאים לנו אינפוגרפיקה אינטראקטיבית שמנסה, יותר מהכל, לפוצץ קצת את הבלון של האינפוגרפיקות. הם מראים לנו גרף מבהיל של עליית מחירי הדלק ב-90 השנה האחרונות, תחת הכותרת “התפיסה המקובלת”:

image

 

ועם לחיצה על כפתור “המציאות”, מוצג לנו הגרף הזה, שמראה את אותם נתונים, בתוספת הצמדה לאינפלציה. גרף ששם את השינויים קצת יותר בפרופורציה. כן, יש עליה במחירי הדלק. אבל היא לא קיצונית כפי שאפשר להאמין על פי הסקרים והגרפים שמתפרסמים חדשות לבקרים.

image

 

 

המסר הראשי של הפרסום הזה הוא המסר שעומד מאחורי הבלוג הזה כלו: תסתכלו טוב, ותמיד תשאלו שאלות. אני הייתי מאד גאה בעצמי כשעיינתי בגרף הראשון ומיד חיפשתי מידע אם הוא מוצמד לאינפלציה או לא, והחשדות שלי עלו כשראיתי שלא. זה מה שקורה כשחופרים באינפוגרפיקות במשך חודשים. אבל זה ההרגל שכולנו צריכים לפתח – תמיד לנסות להבין מה הגרפים אומרים לנו, ומה הם רק מנסים לגרום לנו לחשוב.

כאן, כמובן, השאלה על ההצמדה לאינפלציה היא לא השאלה היחידה שאפשר לשאול, וגם הגרף השני מביא לנו, כמו תמיד, רק מידע חלקי. “מחירי הדלק לא הגבוהים ביותר שאי פעם היו”, הוא אומר. “הם היו גבוהים לא פחות ב-1920 וב-1980”. זה אולי נכון, אבל אנחנו תמיד נשאל עוד. ב-1920 לחלק קטן יותר באוכלוסיה היה רכב. אולי המחירים היו פחות כואבים, מכיוון שרכב היה נחלתם של אנשים אמידים, חברות ועסקים, או בבעלות משותפת? תמיד צריך לשאול עוד.