יוני הפנה אותי לגרף הזה שהוצג (איך לא) בערוץ פוקס ניוז בארה"ב, שמציג את השינוי בקצב גילוי מקרי קורונה חדשים, כנראה במקום מסוים בארה"ב:
מה אהבתי בגרף הזה? שהעיוות בו סובטילי ולא קופץ מיד לעין, בניגוד לגרפים גרועים אחרים. מצאתם כבר את הבעיה? היא בציר ה-Y של הגרף הזה, שבמגוון גרפי ההידבקות הרבים (רבים, רבים) שאנחנו נחשפים אליהם יכול להיות ציר לינארי (כלומר, שהקפיצות של השנתות הן בגדלים קבועים, נגיד 10, 20, 30) או לוגריתימי (כלומר, שהקפיצות גדלות באופן אחיד, נגיד 10, 100, 1000). לשני סוגי הצירים יש שימוש שונה – הראשון יעביר את סדרי הגודל של כמות הנדבקים, השני יעביר את סדר הגודל של *קצב הגידול* בשינוי.
הגרף הזה, עם זאת, הוא… לא זה ולא זה. כלומר, הוא *כמעט* לינארי. והוא *נראה* כמו לינארי, אבל המרווחים בין השנתות לא קבועים. יש לנו 30, 60 ו-90 (קפיצה אחידה של 30), אבל אז פתאום… 100? קפיצה של 10 בלבד? מה המשמעות שלה? תאורטית, שינוי כזה יכול לייצר גרף עם קפיצה גדולה באופן מלאכותי – הקפיצה מ-60 ל-90 ומ-90 ל-100 תיוצג באותו גובה של הגרף וזה יכול ליצור תחושת גידול מזויפת. אבל במקרה הזה מיד חוזרים לקפיצות של 30… עד 190 שם יש קפיצה של 50, ואז שוב 10, ומשם קפיצות בגודל של 50.
אז למה זה טוב? זה ממש לא ברור. אם באמת היתה כוונה לייצר גרף שמעביר סיפור שונה מהנתונים האמיתיים, היה צריך לעשות את זה אחר לגמרי – כי הסיפור שהגרף הזה מספר הוא, בסופו של דבר, לא מאד שונה מגרף שבאמת מתואם עם ציר לינארי אחיד, כפי שמיד פורסם בטוויטר כתגובה לגרף הזה:
אולי הקפיצה בסביבות ה-200 נועדה להדגיש את הצניחה ב-29 למרץ? להדגיש את העליה ב-21 למרץ? לא ברור. אין כאן סיפור שעולה מהשינויים הללו. יכול להיות שכאן, כמו במקרים רבים בעבר, פשוט לקח עורך כלשהו את הגרף הראשוני שצויר ע"פ הנתונים, החליט שהוא לא מספיק יפה, חלק או אלגנטי, והלך ועשה בו שינויים משיקולים אסתטיים. ולעזאזל הסיפור של הנתונים.