מפות זה טוב, שחור זה רע

אתר Visual.ly, בלוג ואתר המתמקד בויזואליזציות של מידע, פרסם בתחילת השנה רשימה של “20 ויזואליזציות טובות מ-2011”. פספסתי את הפרסום במקור, אבל עכשיו שנתקלתי בו (ותודה לדורי) אני חושב שאני יכול להוציא ממנו כמה דוגמאות מעניינות לדברים טובים ורעים שקורים בזירה האינפוגרפית.

אחת הדוגמאות מהאתר היא ההדמיה הזו של תפוצת השימוש הבינ”ל בטוויטר על ידי התפלגות השפות השונות בתפוצה גאוגרפית:

אני חושב שלאינפוגרפיקה הזו יש כמה מאפיינים מאד יפים. לדוגמה, אם נתמקד באירופה, נוכל לראות דברים מעניינים:

image

אפשר לראות איך בריטניה מרושתת כולה במשתמשי טוויטר, בעוד בצרפת הדגש הוא על פריז, מוקדים עירוניים גדולים ופסים מיושבים ביניהם (קווים של נהרות? תעלות? לא ברור לי). ברוסיה, באופן דומה אך מוקצן, רואים את הפערים בין מוסקווה וקווי התחבורה ותקשורת שיוצאים ממנה, לעומת הדממה בשאר השטח.

בארה”ב אפשר לראות מאפיינים אחרים, שלא ממש מפתיעים את מי שמכיר את התפלגות האוכלוסיה בארה”ב: כיסוי צפוף וכמעט מוחלט בצפון-מזרח, שימוש אינטנסיבי ההולך ופוחת ככל שמתקדמים מערבה, ודממת אלחוט במדינות המערב – עד שמגיעים לחוף המערבי, שם השימוש מתעורר לחיים.

עד כאן התובנות והיתרונות. אבל אני חושב שיש שני חסרונות מהותיים באינפוגרפיקה הזה.

הראשון הוא הבחירה האסתטית להציג את נתוני השימוש בלבד, בלי שום מידע גאוגרפי אחר כמו הבדלים בין ים ליבשה. אסטית, כאמור, הבחירה היא נועזת ומעניינת – לתת לנתוני השימוש להגדיר גבולות בפני עצמם. אבל בפועל, זה יוצר תמונה שחורה וחסרת פשר ברוב חלקי המפה. איפה כאן אפריקה?במבט ראשון לא ברור איפה נמצא גוש האורות הכחול בצד ימין בלי לפתוח מפה רגילה ולהבין מה הישויות המדיניות שהגושים הללו מייצגים. האם יש משמעות לכך שאפריקה כמעט ולא קיימת בטוויטר? כמובן. אבל ברגע שאי אפשר להבחין בין הגבולות של אפריקה לבין האוקיינוס האטלנטי, זה הופך את ההחשכה של אפריקה לאפקטיבית הרבה פחות. היא פשוט נטמעת ברקע:

אבל מעבר לכך, מה האינפוגרפיקה הזו מנסה להעביר? כי מרבית התובנות שאני קיבלתי, כפי שציינתי לעיל, דיברו על מאפיינים לאומיים. מפת השפות מציירת באופן מדויק גבולות מדיניים, עם מעט נקודות מטושטשות – או, אם נדייק, יש הרבה נקודות מטושטשות ונוכחות של טוויטים בשפות שאינן שפות המדינה המארחת, אבל הם מיוצגים, במקרה הטוב, בפיקסלים בודדים ש”מלכלכים” את מרבד הצבעים של המדינה, ולא ממש תורמים להבנה. אם המטרה היתה להראות תפוצה יחסית של שפות בטוויטר, אולי מפת-חום היתה יעילה יותר. אבל כמו שהיא, היא מראה יותר על תפוצה של טוויטר במדינות שונות, יותר מאשר בשפות שונות.

פינת האינפוגרפיקה: טבעת ללא טבעת, השוואה ללא השוואה

קורא מסור הפנה אותי לפוסט בחורים ברשת המכיל אינפוגרפיקות מפורטות יחסית לגבי ההבדלים בין פייסבוק לטוויטר. אני לא יודע אם זה משהו אינהרנטי בפייסבוק, אבל איכשהו יוצא שחצי מהתלונות שלי על אינפוגרפיקות קשורות לנתונים על פייסבוק. לא ברור לי למה. אבל האינפוגרפיקה הזו זעקה לי – ולקורא – החל מהנתון הראשון שקופץ לעין. אז תעיינו באינפוגרפיקה הממש ממש ארוכה הזו, ותראו אם תוכלו לזהות את הנקודות שחרו לי במיוחד כאן.

facbook_vs_twitter_infographic

1. טבעת ללא טבעת

הדבר הראשון שקפץ לי לעין הוא שהנתונים של שני השירותים מסודרים בגרף טבעת, או גרף דונאט. גרף טבעת דומה מאד לעוגה, חוץ מהחור באמצע. ההנחה המובלעת של מי שרואה את הגרף היא שמדובר על מכלול – במקרה הזה מס’ המשתמשים בשירות, על פי התווית בצד שמאל למעלה – ופילוח של המכלול הזה על פי נתונים שונים. אבל כבר הנתון הראשון, העליון ביותר שובר את זה. “88% מהאנשים מודעים לפייסבוק”. רגע, מדובר כאן ב-88% מתוך 500 מיליון משתמשי פייסבוק? לא, ברור שלא. 88% מאוכלוסיית העולם? נראה לי נתון קצת גבוה. הגרף לא מציין מקור ספציפי לנתון הזה, אלא רשימת מקורות כללית, אבל סעיף קטן מצד שמאל למעלה מרמז שהנתון מתייחס לאוכלוסיית ארה”ב בלבד. אוקיי. לגיטימי, אבל מבלבל.

אבל אז אנחנו ממשיכים לנתון הבא בכיוון השעון, שאומר ש-41% נכנסים לפייסבוק כל יום. כאן חזרנו ל-500 מיליון משתמשי פייסבוק, נכון? לא ל-41% מאוכלוסיית ארה”ב. אז אם הנתונים הללו לא קשורים, ולא נמצאים בהשוואה, למה הם חלק מאותו גרף? למה אני צריך לצאת עם מסקנה אינטואיטיבית שיש פי שניים אנשים שמודעים לפייסבוק מאשר שנכנסים אל השירות כל יום?

הבעיה היא שאין לנו כאן גרף טבעת בכלל. יש לנו סדרה של Stacked Bar Graphs, שכל אחד מספר סיפור אחר. באופן טבעי, הייתי מצפה שגרפים שלא קשורים אחד לשני יעמדו בנפרד, ולא יוצמדו כחלק ממכלול אחד. אבל יש כאן תעדוף של ה-style על פני ה-substance, ובשביל הטבעת הכחלחלה והיפה, החבר’ה ב-Digital Surgeons גורמים לנו לראות יחס של השוואה בין הגרפים השונים – מה שמוביל אותנו לבעיה השניה.

2. השוואה ללא השוואה

כל האינפוגרפיקה הזו נועדה להשוות בין נתונים של פייסבוק ושל טוויטר. איך אני יודע את זה? ובכן, הכותרת היא Facebook vs. Twitter, מה שאמור לרמז. אבל בעוד אני עסוק בלהתגבר על המסקנה האינסטינקטיבית ש-70% מהאוכלוסיית ארה”ב גרה מחוץ לארה”ב, אני פתאום שם לב שבשום שלב לא ראיתי נתונים של טוויטר בטבעת הזו.

בשביל לראות נתונים של טוויטר, אני צריך לגלול למטה פיקסלים רבים רבים, עד הטבעת השניה, המקבילה, עם הנתונים של טוויטר. באתר המקורי, כל טבעת, בנפרד, גדולה במעט מרזולוציית המסך שלי, ואני צריך לגלול בשביל לראות אותה יחד עם קצת כותרת.

המשמעות היא שאין לי שום יתרון השוואותי בגרפיקה. במקום לבנות גרפים שמציבים את פייסבוק ואת טוויטר אחד ליד השני, אני צריך לדפדף ולזכור נתונים בין PgDn אחד למשנהו. המצב כל כך מטופש שבכתבה בחורים ברשת הם היו צריכים לתת תקציר מילולי של מסקנות האינפוגרפיקה – היפוך מוחלט של כל ההצדקה לקיומה של האינפוגרפיקה מלכתחילה.

* * *

אז מה יש לנו כאן? בחירה בסוג גרף מבלבל שלא תורם להעביר מידע. ערבוב בין נתונים נפרדים על אותה סקאלה. פריסה על העמוד שמנטרלת את המטרה המוצהרת של האינפוגרפיקה. וגם, last but not least, בחירה במנעד צבעים עדין כל כך שבקושי מרגישים בהבדלים בין הפרמטרים השונים.

אבל מה? הוא יפה. לפחות הוא יפה, לא?