ה-9.9% החסרים

אחד הנושאים הכי חמים בפוליטיקה העולמית בשנים האחרונות הוא סוגית ה-1% – או במילים אחרות, סוגיית פערי ההכנסה בין השכבות העליונות לשאר האוכלוסיה. הסוגיה הזו היא חשובה, אולי מהחשובות יותר בכלכלה והחברה של ימינו, אבל היא הולידה, לצערי, משפחה של גרפים בעייתיים שמציגים אותה.

הנה גרף שהתפרסם בעיתון ה-Economist לפני כחודשיים, שמציג תמונה היסטורית על פערי הכנסה בחברה האמריקאית:

image

אין לי בעיה עם הפרזנטציה של הגרף (שהיא גם אינטראקטיבית, והגרף הצבעוני למעלה נותן חתך של כל העשירונים באותו עשור), אלא עםם הנתונים שנבחרו להצגה בגרף התחתון: יש כאן בחירה של שני נתונים קיצוניים שלא מכסים את כל טווח הערכים – יש גרף של ה-0.1% העליונים, ושל ה-90% התחתונים. מה קרה ל-9.9% הנותרים? למה הם לא בגרף?

הם לא בגרף, אני מנחש, כי אם הם היו בגרף, הוא לא היה כל-כף יפה וסימטרי. מה היה קורה אם הוא היה מעמת את ה-0.1% עם ה-99.9% הנותרים? אז כנראה שהגרף הכחול, התחתון, היה שומר על פער נאה מעל החום. ומה אם היינו מעמתים את ה-90% עם ה-10% שמעליו? אז כבר מההתחלה החום היה נשאר הרחק מעל הכחול. ולמה 90%? למה לא 80%? אם העלמנו 9.9%, אפשר באותה מידה להעלים 19.9%, לא?

ומה אם הינו מציירים ארבעה קווים על הגרף, כמו ארבעת הצבעים שמעל? שמחלקים באופן מעריכי ל-90%, 9%, 0.9% ו-0.1%? אז היינו מקבלים יותר בלאגן, ואולי יותר תנודתיות , ולא היתה לנו את תנועת המלקחיים היפה הזו שמספרת את הסיפור שרוצים לספר, על אלפיון עליון עשיר שנהיה עשיר עוד יותר, ותשע עשירונים תחתונים שנהיים עניים יותר ויותר. וזה סיפור שלדעתי נכון לספר וחשוב לספר, אבל אולי כדאי, במקום לטפוח לקוראים על הראש ולהגיד “הנה סיפור יפה, לעסתי אותו בשביל שאתם לא תצטרכו”, אפשר היה להציג גם את הנתונים שלא מסתדרים הכי יפה, ולהאמין שהסיפור שלך חזק מספיק גם בלי להעלים נתונים.

ותוספת: הנה גרף נוסף, שקישרתי אליו כאן לא מזמן, עם בדיוק אותה בעיה – 90 + 0.1 ≠ 100