דורי, ידיד הבלוג מימים ימימה, הפנה את תשומת ליבנו לתרשים הזה שמסתובב לו באינטרנט כבר כמה שנים, שסובל מכמה בעיות די גדולות, אפילו מעבר לבחירה הקצת בנאלית לעצב גרף שקשור לנשים כשכולו בצבע ורוד.
הבעיה הראשונה שהגרף סובל ממנה הוא חביבנו הקבוע, קיצוץ בסיס מערכת הצירים. למי שעוד לא נתקל, הכוונה כאן היא שציר ה-Y לא מתחיל מ-0, אלא בעצם מגובה 5 פיט (שזה 1.52 מ'). משם והלאה המרחקים קבועים, אבל זה אומר שה"עמודה" השמאלית, שמייצגת גובה של 1.65 מ', גבוהה יותר מפי 4 מהעמודה הימנית, למרות שההפרש בין 1.52 מ' ל-1.65 מ' הוא פחות מ-10%. זה יוצר הקצנה של הפערים כשמתמקדים רק בראש מערכת הצירים.
אבל זה, בפני עצמו, לא כזה נורא. זה פשוט הסיפור של הגרף, להדגיש את ההבדלים בין מדינות שונות, וצריך גם לזכור שבחוויה האישית, הפרש של 13 ס"מ הוא מאד משמעותי. אבל כאן נכנסת הבעיה השניה של הגרף, שיחד עם הראשונה, מייצרת את הצרימה הויזואלית.
הבעיה השניה היא בחירה להחליף את העמודות הפשוטות בעמודות שמעוצבות כמו הסמליל הגנרי ל-"אישה". והבעיה עם זה היא שהסמליל הוא פרופורציונלי בין שני הממדים שלו. כלומר, כל שינוי בגובה, מחייב גם שינוי ברוחב בשביל לשמור על הפרופורציות. וזה אומר שכשאנחנו קובעים את גובה העמודה השמאלית כפי 4 מהגובה של הימנית, אנחנו גם מגדילים את הרוחב פי ארבע. ה-"עמודה" הלאטבית לא סתם גבוהה פי 4 מההודית, היא גם רחבה פי 4, ולכן גדולה, פרופורציונלית, פי 16 (וזה להפרש גובה ממוצע של כ-8%, כן?)
מעבר לזה שזה מעמיס ויזואלית על הגרף עם נשים ענקיות, זה מכניס כאן הטיה שאני אוהב ושאין לי שם טוב בשבילה, שבה כמות הפיקסלים שבה פריט מיוצג משפיע על הגודל הנתפס של הפריט, גם אם הפיקסלים הללו לא רלבנטיים לנתונים. ראינו את זה בפוסט האחרון, כשתרשים עוגה הגדיל גם את הגובה של הפלח בנוסף לשטח שלו, וגם בפוסט שלפניו על העוגה התלת-ממדית, וההטיה שהיא מייצרת בתפיסה החזותית שלנו. יותר פיקסלים, יותר חשיבות, גם אם הנתונים לא תומכים בזה.
ולסיום, דוגמה לאיך הגרף היה יכול להראות בלי הבחירה הזו. זו גם הזדמנות טובה איך הגרף יכול להראות כשמורידים את קיצוץ בסיס מערכת הצירים ולראות עד כמה הוא… לא מועיל, לא מעביר מידע ולא מספר סיפור:
וגם אותו הגרף כשאנחנו כן תוחמים את התצוגה לטווח הממוקד בין 1.50 ל-1.70, ומקבלים סיפור אחר, אולי מעניין יותר, אולי מוקצן יותר, אבל פחות מבלבל ויזואלית מאותן נשים ענקיות.
האם לדעתך כדאי בד"כ להימנע מקיצוץ מערכת הצירים?
אני לא רואה פגם בקיצוץ מערכת הצירים, ולדעתי כך מבינים את הסיפורים ויזואלית ולא על סמך המספרים בלבד.
התשובה היא, כמובן, "זה תלוי". זה תלוי בסיפור שאתה רוצה לספר. אם אתה רוצה להתמקד בהבדלים, או דווקא להראות שיש אחידות לאורך זמן.
אבל מה שבטוח, אם אתה מקצץ – ראוי להבהיר את זה באופן ויזואלי, למשל ע"י לחתוך קטע מהעמודה עם סימון של "כאן נחתך משהו", בשביל להדגיש את העובדה שהנתונים עוצבו בשביל המסר.
אני תוהה איך היה נראה הגרף אם היו קודם עושים אותו כמו הגרף האחרון, רק עם אייקונים של נשים, ואז מקצצים את מערכת הצירים. התוצאה הייתה גרף הרבה יותר 'אינטואיטיבי' שבו היינו רואים את קצה הראש שלך האשה ההודית (או קצת יותר, אם היינו חותכים את הציר קצת נמוך יותר כדי שיהיה ברור מה זה), ורואים שאשה הלטבית גבוהה ממנה בחצי ראש.
יכול להיות שזה היה עובד, אבל אולי היה צריך להחליט כמה זה "ראש" ולתכנן את ההפרשים בהתאם.