פינת האינפוגרפיקה: אולי, בעצם, לא?

אינפוגרפיקה היא כלי מאד פופולרי, בשנים האחרונות, להקל על הקורא המסכן ולהגן עליו מהטקסט המאיים. העלייה של האינפוגרפיקה, לטוב ולרע, היא הסיבה שיש הצדקה לפינה הזו כאן. אבל לפעמים יש אינפוגרפיקות שפשוט מדהימות אותי. לא כי הם מרשימות במיוחד, וגם לא כי הן מטופשות או מטעות במיוחד. פשוט כי אלה אינפוגרפיקות שאין הצדקה לקיומן. אינפוגרפיקות שלא תורמות שום דבר מעבר למספרים שעומדים בבסיסן. אני לא הראשון שיצא כנגד האינפוגרפיקות המיותרות, כמובן, אבל היום נתקלתי בעוד אחת שעצבנה אותי: הסטטיסטיקות של פייסבוק.

הדבר הראשון שקפץ לי לעיניים, בתחילת התרשים, הוא זה:

FacebookStats1

מה יש לנו כאן? את הנתון היבש מהאתר של פייסבוק, ושני איורים. הראשון מסביר לנו, כנראה, ש-“משתמש” זה הדבר הזה עם הראש והשיער, למקרה שהתבלבלנו. השני הוא פשוט בלון דיבור קטן, משוכפל 130 פעם. כן, נפלאות הקופי-פייסט לעזרתנו! אם קשה לנו עם הקונצפט האבסטרקטי של “130”, אז פשוט נספור ריבועים כחולים קטנים עד שנבין! למידה דרך הרגליים, או במקרה הזה דרך העיניים. Wax on, wax off.  אין כאן שום אלמנט של השוואה ויזואלית, אז כל הגרפיקה הזו מיותרת לחלוטין.

מה הלאה?

FacebookStats2

כאן כבר יש טיפה יותר מידע – ההשוואה המספרית בין פייסבוק ומייספייס זוכה להבדלי גודל פרופורציונאליים. יפה. אבל חוץ מהבחירה השרירותית בחצאי-עיגול, שמקשים על ההבנה של הפרופורציות בין השניים, גם ההחלטה לסמל את מייספייס בצבע שחור על אפור, והחלוקה הפנימית של פייסבוק בין שני גוונים דומים של תכלת, דורשת מאיתנו לקרב את הראש למסך ולכווץ את העיניים בנסיון להבין מה לעזאזל אנחנו רואים.

עוד?

FacebookStats3
החלק החביב עלי. המשתמש הממוצע יוצר 90 פיסות תוכן בחודש, ומקושר ל-80 עמודים. הא! הנה מקום להשוואה! נשים את עיגול ה-80 בתוך ה-90, ונקבל הבהרה גרפית וברורה ש-80 אכן קטן מ-90, אבל רחוק מלהיות שווה לא. בלי ציניות, זו אכן הדגמה גרפית ראויה. אבל אבוי, מה הם משווים כאן? שתי פיסות מידע חסרות כל קשר אחת לשניה, שמצאו את עצמן צמודות זו לזו רק כי הן מופיעות זו אחר זו באתר פייסבוק, או בגלל שהמספרים שלהם קרובים אחד לשני, ברמה האינטואיטיבית. אבל אין לזה שום משמעות! אין כאן שום תובנה שהאינפוגרפיקה מעבירה. משתמשים רושמים יותר סטטוסים מאשר שהם מצטרפים לקבוצות? אז מה? אינפוגרפיקה לשם האינפוגרפיקה, בלי שום מטרה.

רוצים עוד? בטח שרוצים.

FacebookStats4

מפה. מפה זה מגניב. בואו ניקח את המידע הגאוגרפי ונציב אותו על מפה. אפשר לעשות יופי של ייצוגים גרפיים על מפות, כמו מפות חום  או פיזורים גיאוגרפיים. אבל זה לא מה שיש לנו כאן. יש לנו את אותה טבלת מספרים של פייסבוק, אבל עם חצים שמצביעים על המדינות הרלבנטיות. כ”כ קל היה לצבוע את המדינות באדום/צהוב/ירוק/אפור על פי הריכוז, או הכמות, וככה לקבל מידע גיאוגרפי ויזואלי על הפריסה והפופולריות. אבל לא, יש לנו כאן רק כלי עזר לאנשים שלא יודעים איפה נמצאת ספרד, כנראה בגלל שהמעצב של האינפוגרפיקה לא רצה להרוס את המוטיב הכחול-אפור היקר שלו עם צבעים אינפורמטיביים.

ולסיום, נקודה אחת חיובית:

FacebookStats5

כאן הגרף בעצם משרת  את העברת המידע: לקבל אמת מידה ויזואלית פרופורציונאלית של “אוכלוסיית” פייסבוק לעומת מדינות בעולם. השימוש בנאלי, אמנם, ודי מטעה – אין למשתמשי פייסבוק שום שיוך או הזדהות לאומית עם האתר, אחרי הכל, והם חופפים לאוכלוסיות במדינות האחרות – אבל לפחות יש כאן שימוש בכלי האינפוגרפיקה בשביל להעביר מידע. לפחות זה.

17 תגובות בנושא “פינת האינפוגרפיקה: אולי, בעצם, לא?

  1. המשתמש הממוצע הזה מהאינפוגרפיקה הראשונה שהצגת בפוסט הזה – רק לי חסר אצלו השפם הקטן?
    (אלוהים אדירים, אפילו הטוקבקים שלי מתחילים להראות כמו ציוצים).

  2. המטרה של איפוגרפיקה להעבירה מידע באופן גראפי. למטרה הזו יש כמה אלמנטים: הראשון הוא להקל על ההבנה של הנתונים אבל קיים גם אלמנט לספק נתונים באופן גרפי.
    צריך לזכור שאנשים שונים מעדיפים לקלוט מידע באופנים, או ערוצים, שונים. במקרה שלך אני די משוכנע שאתה מעדיף את המילה הכתובה (כמובן unless המוטיב הגראפי מספק יתרום משמעותי). אבל צריך לזכור שיש לא מעט אנשים שמוטיב גרפי, גם אם לא "איכותי" יותר מפיסקה טקסטואלית, יהיה מועדף.
    אני נתקל בתופעה הזו לא מעט בעבודה: כשאני מעביר נושא מסוים, אופן התצוגה משתנה בהתאם לתפקיד האירגוני של האדם איתו אני עובד. במקרה שלי אני הבחנתי שככל שהאדם שמולי יותר בכיר, כך סף הסבלנות שלו למילה הכתובה יורד. במקרים כאלה, יש יתרון אמיתי לאיורים האלה שאתה מתאר ככאלה שאין הצדקה לקיומן, אינפוגרפיקות שלא תורמות שום דבר מעבר למספרים שעומדים בבסיסן.

    • הכל טוב ויפה, רק שברוב הדוגמאות שהבאתי, אין כאן שום ייצוג גרפי, אלא רק טקסט ולידו איור. לך לתמונה המקורית, תראה את הנתונים בסוף: ההבדל היחיד בין זה לבין המידע המקורי הוא הפונט.
      אני מסכים שויזואליזציה עוזרת להעביר מידע בקלות. לכן אני מתרעם כשהיא משמשת להעביר מידע מוטעה, כמו ההצלבה של פיסות התוכן מול העמודים והקבוצות במעגלים השלובים: זה ניצול לרעה של כוחה של האינפוגרפיקה.

  3. אוקיי, fair enough, אבל הטיעון שלי עדיין תקף.
    אתה טען: האיורים מכילים את אותו המלל, לכן אין להם משמעות.
    אני טוען: האיורים מכילים את אותו המלל, אבל עדיין יש להם משמעות בנסיבות מסוימות.
    וכן, לגמרי מסכים איתך לגבי ויזואליזציות מטעות.
     

  4. פינגבאק: 15.8.2010 « מה אני קוראת

  5. אני חושב שפספסת את העיקר.
    באינפוגרפיקה השניה פייסבוק כתבו,
    ש50% מהמשתמשים הפעילים מתחברים אחת ליום.
    שזה לא נותן שום מידע מועיל מכיוון שאין לנו מושג מה ההגדרה של משתמש פעיל לפי פייסבוק.

  6. פינגבאק: אינפוגרפיקה כריהוט, ריהוט כאינפוגרפיקה | שקרים יפים

סגור לתגובות.