מה לעשות כשאין לנו סיפור

אינפוגרפיקות, כפי שאמרנו כאן פעמים רבות, הן כלי נהדר לספר סיפור. הן מאפשרות לנו לקחת את חומר הגלם של הנתונים ולייצור ממנו מסר חד ומדויק. או לטשטש אותו, כמובן. האינפוגרפיקות יכולות לעזור לנו להפוך טבלה משעממת למסקנה ברורה. בהנחה, כמובן, שיש לנו מסקנה. בהנחה שיש לנו סיפור שאנחנו רוצים לספר. אם לא, אז כל מה שיש לנו זה… גרף. ואז צריך לחפש גימיק להצדיק את הגרף שלך, גם אם הוא לא ממש תורם משהו לאינפו, רק לגרפיקה.

במקרה דנן, יש לנו מידע מארגון הבריאות העולמי, חלק מהאו”ם, על התפלגות צריכת אלכוהול במדינות שונות. לכל מדינה יש לנו מידע על כמה מהאלכוהול שנצרך בה נצרך בצורת בירה, יין, משקאות חריפים או אחר.

אפשר היה להוציא כל מיני תובנות מהמידע הזה. אפשר היה לראות התפלגות של סוגי משקאות משכרים ע”פ יבשת (זה מידע שכלול ב-dataset המקורי). אפשר היה להוציא Outliers – מדינות שבהן סוג אחד של אלכוהול בולט במיוחד לכאן או לכאן. אפשר היה לעשות כל מיני דברים. אבל במקום זה, השקיעו באתר FlowingData באנימציה אינטראקטיבית שגורמת לשלוליות הנוזל שמייצגות את הגרף לזוז כשהעכבר עובר עליהן.

image

אז מה יש לנו כאן, בעצם? אנחנו רוצים להשוות גודל יחסי של ארבעה נתונים, חלקים מתוך שלם. מסורתית, יש לנו את גרף העוגה המושמץ בשביל זה:

image

אבל לא, זה יהיה קל מדי. במקום זה, הם הלכו על משהו שבמקום להראות גודל יחסי מתוך שלם, מראה רק גודל יחסי, כמו גרף עמודות, שאומנם מאבד את אפקט הסך-הכל, אבל עדיין נותן השוואה יחסית ברורה:

image

במקום זה, יש לנו גרף שנותן לנו השוואה *די* קרובה של הגדלים. אבל בגלל הצורה האמורפית שמתרחבת ומתכווצת כשמתקרבים אליה. האם בתמונה כאן למעלה קל לראות שהבלוב של המשקאות החריפים גדול יותר מזה של הבירה? לא ממש. אנחנו צריכים להסתמך על המספרים בשביל לדעת מה הערך האמיתי – ואם זה המצב, למה בכלל יש לנו אינפוגרפיקה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *