פינת האינפוגרפיקה: שימוש מרהיב בטכנולוגיה

קבלו פוסט קצר, שמראה שהמדור יודע גם לפרגן כשצריך. ה-BBC מציגים סרטון אינפוגרפיקה מלבב שמראה את השינויים לאורך 200 השנה האחרונות בהכנסה הגולמית לנפש ובתוחלת החיים הממוצעת בלידה של רוב מדינות העולם. אפשר להעביר ביקורת על תוכן האינפוגרפיקה – בעיקר בנושא שחוזר שוב ושוב לגבי תוחלת חיים ממוצעת, שמתעלמת מהעובדה שתמותת תינוקות וילודה היא גבוהה יחסית, ומושכת את הממוצע למטה, כך שמי שהגיע לגיל 15, יש לו סיכוי גבוה מאד לעבור בהרבה את הממוצע. בעיה דומה, שמוזכרת גם בסרטון עצמו, מדברת גם על ממוצעים בתוך מדינות, שמושכים גם הם מדינות שונות לעבר המרכז. גם אפשר להתייחס לאופטימיות הבלתי סבירה של המנחה, שאתה לא יכול שלא להרגיש שבאה למרק על מצפון אירופאי מדושן הנתקל בפערים חברתיים עצומים. אבל היום באתי להתמקד יותר בפרזנטציה, ופחות בתוכן.

 

מה יש לנו כאן? ציר דו-ממדי של שני גופים בלתי תלויים, ציר שלישי, של גודל האוכלוסיה, שמיוצג בגודל המעגל, במקום בציר שלישי מרחבי, מה שהופך אותו לקריא הרבה יותר מאשר אם היו מנסים למקם את הנקודה על מרחב תלת-ממדי מגושם. וציר רביעי, ציר הזמן, שהוא זה שהופך את הסרטון לנחמד כל-כך. המנחה מציג את ההשפעה של אירועים כמו מגפות ומלחמות, אבל אני חושב שהחלק המדהים ביותר קורה בדקה ה-2:58, ב-1958, כשמדיניות הזינוק הגדול קדימה של מאו מחסלת עשרות מיליונים בסין, ואז הזינוק חזרה מיד לאחר מכן.

מה שמבאס באינפוגרפיקה הזו היא שעדיין לא קל מספיק להפיק דבר כזה בקלות בבית. לא אקסל ולא גוגל דוקס, מבדיקה מהירה, נותנים לנו כלים נוחים לייצר גרפים סטטיים כאלה ((כן, ניסיתי את ה-Bubble Chart של אקסל. הוא פשוט עובד קקה)), וזה עוד לפני שהכנסנו את אלמנט הזמן לעסק. וחבל.

14 תגובות בנושא “פינת האינפוגרפיקה: שימוש מרהיב בטכנולוגיה

  1. בתוכנות כמו Mathlab ובמיוחד Mathematica יחסית קל להפיק גרפים כאלו, עם הרבה מאד אפשרויות ואפילו אלמנט זמן. נכון שיש שם מחסום לימוד יותר גבוה מאשר אקסל, אבל אני חושב שלאנשים עם רקע במחשבים או מדעים זה נגיש למדי.

    • זה לא נגיש, אני חושב, מהסיבה הפשוטה של-90% מהאנשים אין גישה לאחת התוכנות, שהן בסופו של דבר תוכנות מאד מקצועיות ומאד יקרות, בניגוד לאקסל שזמין בכל מחשב.

  2. @יובל: אני לא חושבת שזה פיתרון סביר למי שלא עובד עם הסביבות האלה מסיבה אחרת. אולי אם אתה צריך להפיק גרף כל שבוע אז כן, אבל אם אתה צריך גרף פעם בכמה שבועות או חודשים, אתה צריך לעבור את תהליך הלימוד פחות או יותר כל פעם מחדש, ואתה אף פעם לא ממש מרגיש שאתה שולט במה שאתה עושה ויכול להשיג את האפקט שאתה מחפש. מניסיון….

  3. פינגבאק: Tweets that mention אקלקטיקה אהובתי » פינת האינפוגרפיקה: שימוש מרהיב בטכנולוגיה -- Topsy.com

  4. א. את הגראפיקה הספציפית הזו עם הנתונים האלו דווקא מאוד קל להפיק: gapminder.com זה הבייבי של האנס רוסלינג.
    ב. הצגה של מידע דומה בעזרת גראפים של 2-4 מימדים בצורה דומה יהיו אוטומטיים ונפוצים יותר ויותר ככל שנושא הרשת הסמנטית יכנס לעולם האינטרנטי. יש המון עבודה בתחום בצורת משאפים עם כלים של גוגל ו-IBM ועוד חברות אחרות.
    בכל מקרה, הנראטיב שמלווה את הנתונים עוזר לך להבין את התמונה. רק לראות את הבלונים זזים זה לא מספיק.

  5. "מצפון אירופאי מדושן?" תקרא בבקשה את הביוגרפיה של הנס רוסלינג:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Hans_Rosling
    http://www.ted.com/speakers/hans_rosling.html
    האיש היה רופא במוזמביק, שם זיהה את הגורם התזונתי למגיפות שפקדו תושבים ברחבי אפריקה. הוא ממייסדי "רופאים ללא גבולות" בשבדיה. הלוואי שכל אירופאי (וכל ישראלי) יהיה מדושן כמותו.
     

  6. אכן, פיספסץי את ה"מצפון המדושן" בקריאה ראשונה אני חושב… האנס רוסלינג ממש לא מגיע מסלתא ושמנא. את החיים שלו הוא התחיל עם 6 שנות לימוד והרבה עבודה לפני שהצליח להגיע בשתי ידיו לאקדמיה, וההישגים שלו ברפואה עולמית בעולם השלישי אחרי כן ממש לא ראויים לזלזול הזה.

  7. לא בדקתי את הרקע של רוסלינג, ואני מקבל את התיקונים שלכם. זה לא משנה את העובדה שלבוא עם מסקנה אופטימית של "הפערים בעולם הולכים ומצטמצמים" זה, איך נגיד, לא מרגיש מאד משכנע. בטח ובטח כשזו מסקנה שמתבססת על מידע מאד חלקי ומוטה של אורך חיים והכנסה ממוצעת לנפש, בלי להתייחס לאיכות חיים ולכח הקנייה של אותה הכנסה שנתית.

  8. http://www.ted.com/talks/hans_rosling_at_state.html
     
    שוב, האיש סטטיסטיקאי ורופא בהכשרתו (דוקטורט כפול אאל"ט), אוסף נתונים מכל הבא ליד מכל המקומות הנכונים, הוא פרופסור ידוע לרפואה בינלאומית, הקים את רופאים ללא גבולות והסתובב בכל העולם השלישי שנים, אני נוטה להאמין שהוא לא שולף קישקושים מהשרוול. אני מודה שאני מכיר אותו יותר מההרצאות והראיונות העיתונאיים ולא קראתי את ספריו, אבל אתה מוזמן להביא לי סטטיסטיקה שסותרת את דבריו. מדדים לאושר ורווחה הם כמובן דברים חמקמקים, אבל אם תציץ ב-GAPMINDER תראה שיש עוד הרבה פרמטרים לבחור מהם, אתה יכול לבחור נראטיב אחר שמוכיח את מה שאתה טוען – שהפערים לא מצטמצמים אלא יציבים או מחמירים. אם תמצא פרמטרים כאלו, ספר לנו. קח לתשומת ליבך שהאתר בהחלט מדגיש נראטיבים של פערים (ולכן נבחר השם) אבל בהחלט מגבה את הטענה שהם מצטמצמים, המספרים לא משקרים (לפחות אני חושב שלא).

  9. אני לא טוען שהפערים נשמרים או מתרחבים. אינטואיטיבית זה מה שאני מרגיש, אבל אני לא מתיימר לטעון את זה באופן נחרץ. מה שכן, אני יכול לחוות דיעה על הפרזנטציה שאני ראיתי בסרטון הזה: נתונים מרשימים, אבל לחלוטין לא ממצים, ושאינם מספיקים כדי לגבות את הטענה שלו. והטענה גם היא הוצגה באופן מאד גורף ומבטל, "שלא יגידו לכם שרע, הכל רק נהיה טוב יותר!". יכול להיות שזו פרשנות מוטעית שלי, אבל זה מה שצרם לי בסרטון הזה.

  10. "אינטואיטיבית…פרשנות…" אז אולי זו לא האירופאיות המדושנת שלו אלא המצפון השותת מדי שלך כאדם אמפתי :-)
     
    אני מבין אותך, אני כמוך, ואם תשמע את ההרצאות של רוסלינג (נסה את המלאות ביוטיוב ולא את הנשנושים הקצרים) תראה שגם הוא מהמחנה "שלנו", אבל הוא מבסס את הסנטימנטים אחרי שהוא מסתכל על המספרים. המסקנות שלו הן ממש לא פרו-קפיטליסטיות או אירופוצנטריות, אבל הן מאוזנות ומשכילות. הטעימה הקצרצרה של הביביסי לא מייצגת מספיק.

  11. הגרפים הללו נגישים דרך גוגל דוקס:
    1. צור טבלה בגליון נתונים
    2. לך לתפריט: insert > gadget
    3. הוסף גאדג'ט מסוג: motion chart
     

  12. עפר, טוב להכיר את הפיצ'ר, התוכנה של גאפמיינדר אכן אומצה ע"י גוגל ואני שמח שזה מגיע לידי הקהל. אבל כמו שאמרתי קודם, הגרפים עם המידע הספציפי זמינים באתר http://www.gapminder.org

סגור לתגובות.