מסרים צולבים

שר החינוך נפתלי בנט פירסם היום בחשבון הטוויטר שלו את הגרף הבא, עם ההאשטג “חינוך_בתנופה”, שבו הוא מתגאה בכך שבשנים האחרונות היתה ירידה במס’ ההולכים ללימודי משפטים, ועליה בלימודי הנדסה ומחשבים. אני לא אכנס לשאלה אם זה דבר טוב או לא, או מה כוללים הלימודים הללו (תארים אקדמאים בלבד? מכללות?) כי זה לא העניין כאן. העניין הוא, כמובן, הגרף, ומצג השווא הברור שהוא מנסה להעביר.

 

על גרפים מצטלבים כבר כתבנו לפני כמה שנים, ועל הבעיה הבסיסית שלהם – שהם מתיימרים להציג נקודה שבה נתון א’ “חצה” את נתון ב’, ולהתייחס אליו כהישג. בגרף הזה, נראה שהרגע הזה היה בין תשע”ה לתשע”ו (לא ברור בדיוק מתי, כמובן, כי לא ברור כמה נקודות-מידע יש, מה הרציפות שלהם, וכו’). מתישהו הצטלבו הגרפים, ויש לנו יותר תלמידי הנדסה מאשר משפטים. מה, לא?

הסוד בהטעיה הוא ששני הגרפים יושבים על אותו מרחב גרפי, אבל על צירים שונים. לומדי משפטים הם על ציר שבין 13,000-21,000, בעוד לומדי ההנדסה (פלוס מחשבים, כן? גם אלה שלא מקבלים תואר מהנדס, אבל נעזוב את ההטעיה הזו בכותרת) נעים על ציר שבין 43,000-51,000. כלומר גם אם הגרף האדום של המשפטים היה על החלק העליון של הגרף לכל אורכו, בעוד המשפטים היה על הקו התחתון, עדיין היה לנו פי שניים סטודנטים להנדסה (ומחשבים, וכו’) מאשר למשפטים. נקודת הפתיחה, שמראה כאילו יש יותר לומדי משפטים מאשר הנדסה (בכשליש(!) מגובה הגרף) היא מטעה, כי מדובר על כ-16,000 במשפטים לעומת כ-43,500 בהנדסה – כמעט פי שלוש.

אז מה באמת הנתונים אומרים? שהיתה לנו ירידה של כ-18% בלומדי משפטים (מ-16 אלף ל-13 אלף, ע”פ הגרף) ועליה של כ-16% בלומדי הנדסה (וכו’) (מ-43,500 ל-50,500, בהערכה גסה בעין).

ובינינו? זה לא מעט. לא יודע מה הגורמים, אבל שינוי של 15-20% תוך 5 שנים נראה לי לא מבוטל. הבעיה היא שזה לא הסיפור שהגרף מספר. הגרף מספר על הצטלבות, מהפך, שינוי העליונות מא’ לב’. זה הסיפור שגרף קווים מצטלב יודע לספר. אם היינו משנים את טווח הצירים להיות אחיד, היינו רואים משהו הרבה פחות דרמטי. אבל הדרמה זה העניין כאן, לא ההשוואה, הרי.

וככה זה היה נראה בגרף פשוט באקסל, בלי צירים נפרדים. הרבה פחות דרמטי, כמובן. וזה כשאני הדגשתי את ההבדלים ככל האפשר ע”י קיצוץ מערכת הצירים (ע”ע).

image