בלבול מאדום לשחור

אריאל בן-חורש שלח לי את הפוסטר הבא, שפורסם בעמוד הפייסבוק של מפלגת מרצ:
(התמונה נחתכה כדי להעביר רק את המסר. לחיצה תשלח אתכם לתמונה המלאה)

סקר מרצ

מדובר על משאל שנערך בקרב 120 חברי הכנסת לגבי תמיכתם ב”שוויון זכויות מלא לקהילת הלהט”ב, כולל הכרה רשמית בזוגות חד-מיניים” (ניסוח מעורפל מאד, כמובן, אם הוא לא מגדיר מה זה “הכרה”). אבל לא על זה יצא קצפי.

הסקר משתמש בשפת צבעים מאד ברורה. כחול, אדום, ומעט אפור. אני אמנם הייתי אולי בוחר בירוק במקום בכחול (מה עוד שזה הצבע של מרצ), אבל עדיין המסר שהפוסטר מעביר הוא מאד ברור. מעט כחול, בעיקר בתחתית הרשימה (ובהערה מוסגרת, לא לגמרי ברור מה הסדר בהן מסודרים הח”כים. אפשר לראות את זה כ-“מהקואליציה לאופוזיציה”, אם ש”ס לא היו בחלק העליון). הרבה מאד אדום, בעיקר למעלה, איפה שביבי וליברמן נמצאים. מעט אפורים שמעמדם לא לגמרי ברור. אבל המסר מועבר – רוב הציבור תומך, אבל רוב הנציגים הנבחרים לא. האומנם? בואו נתמקד במקרא של הפוסטר:

image

רגע, אדום כאן זה לא “מתנגד”? אז בעצם מכל הסקר הזה, יש רק ארבעה חברי כנסת שענו בבירור לשלילה על זכויות הלהט”בים (המעורפלות, כאמור)? זה מסר קצת שונה ממה שהפוסטר מתיימר לשדר. אז נכון, יש להניח שחברי הכנסת של ש”ס יתנגדו לזכויות ללה”טבים, לאור התבטאויותיהם בעבר. אבל האם זה נכון גם לאראל מרגלית מהעבודה, למאיר שטרית מהתנועה או לחנין זועבי מבל”ד? אי אפשר לדעת, כי הפוסטר משלב את “סירב לענות” עם “לא השיב”. בעצם, הפוסטר הזה לקח את הנתון של “אין נתון” והפך אותו לנתון הבולט והמרכזי. במקום לעמת את התומכים עם המתנגדים, או מעמת את התומכים עם קטגוריית ברירת המחדל של הנמנעים, הפוליטיקאים-שמסרבים-לענות, הלא-איכפתיים והלא-נמצאים-בלשכה-שלהם.

ולא סתם זה, בחירת הצבעים כאן, האדום, היא בחירה מאד מודעת של לסמן את אותה קטגוריית ברירת המחדל באדום, צבע של התנגדות, של ניגוד על הכחול. בעוד המתנגדים האמיתיים קיבלו אפור, אמנם כהה, אבל עדיין אפור של נייטרליות או של חוסר-מידע.

לסיכום, מרצ עשו כאן מעשה אינפוגרפי מניפולטיבי, שאפשר היה להפוך אותו בקלילות ע”י החלפת הצבעים בין המתנגדים לבלתי-משיבים – אבל זה, כמובן, לא היה מעביר את המסר הרצוי, שהוא זה שמרצ היא המפלגה היחידה שהתבטאה באופן עקבי בעד זכויות הלה”טבים.

עדכון: הסקר פורסם גם באתר הארץ, אבל אני שמח לראות ששם סכימת הצבעים שפויה יותר (אם כי עדיין אפורה ומאיימת) והאדום והאפור הוחלפו. אני לא יודע מה המקור של הפוסטר ומה בא קודם, אבל אני שמח שבהארץ, לפחות, המצב קצת פחות מניפוליטיבי. למי שלא יכול או מעוניין לשלם לעיתון על המאמר, הנה דוגמה (ותודה לאור ברקת על העדכון):

סקר מאתר הארץ

עדכון 2: העלילה ממשיכה להסתבך, כשהמגיב "אחד שמרפרש" מוסר שאתר הארץ הוא זה שאחראי לסכימת הצבעים המקורית, שנלקחה מאוחר יותר ע"י עמוד הפייסבוק של מרצ. הארץ עדכנו בהמשך את הצבעים, בעוד מרצ עדיין עם הצבעים המקוריים, ואני לא בטוח שפייסבוק יאפשר להם בכלל להחליף את התמונה בלי לאבד את הסטטוס (ו-300 הלייקים ו-50 השיתופים, בשעה זו)

 

 

אינפוגרפיקה מסוף-שבוע חורפי

הפעם לא ממש שקר, רק הצעת ייעול לויזואליזציה אהובה. החורף והגשם מביאים איתם את אחת ההנאות הקטנות של החיים: בהייה במפת מכ"ם העננים של השירות המטרולוגי. דרך החלון העננים נראים אפורים, אבל על המסך, באנימציה הפרימיטיבית, הם מופיעים בצבעוניות מהפנטת.

צילוםן מסך ממכ"ם גשם של השירות המטראולוגי

צילוםן מסך ממכ"ם גשם של השירות המטראולוגי

טוב, אולי לא הכי מהפנטת, בדרך כל בעיקר כחול וירוק ומבלבל.

צבע הענן מבטא את עוצמת הגשם שהוא ממטיר. סקלת הצבעים נראית לי שרירותית: כחול בהיר < ירוק כהה < ירוק בהיר < צהוב וכו'. כדי להבין איזה ענן יותר כבד, אני חייבת להתעמק במקרא שמופיע מעל המפה (ושגם הוא מבלבל כי הוא מסודר מימין לשמאל). זה חבל, כי אפשר באמצעים פשוטים לבנות מפה שאפשר יהיה להבין במבט אחד.

מאיפה בכל זאת באה סקלת הצבעים? חדי העין, וחובבי צפיה בקשתות בענן, יבחינו שהסקלה לא באמת שרירותית – זאת (פחות או יותר) סקלת אורכי הגל של הצבעים. אבל המח שלנו לא בנוי לחשוב על צבע כעל משתנה סדור. הנה הדגמה מושקעת. אני מניחה שתסכימו איתי שהקלפים הבאים מסודרים לפי הסדר:

קלפים עם כוכבים שנבדלים זה מזה בגודל הכוכב

זה בגלל שגודל הוא משתנה סדור. גם הקלפים הבאים מסודרים פי הסדר:

קלפי הנבדלים זה מזה בבהירות הכוכב

וזה בגלל שמידת כהות היא משתנה סדור. אבל האם הקלפים הבאים מסודרים לפי הסדר? או שלא?

ארבעה קלפים עם כוכבים בצבעים שונים

התשובה: לא ברור. תלוי. לצבע אין סדר טבעי. צריך מקרא.

במקרים מסוימים סקלת אורכי הגל עובדת. לדוגמה, במפות טמפרטורה:

מפת טמפרטורות - ארצות הברית

מפת טמפרטורות של ארה"ב, מתוך הבלוג של Dylan Vester

הסיבה העיקרית שהיא עובדת כאן היא שאנחנו מקשרים היטב בין אדום לחום ובין כחול לקור. אבל כשאנחנו עוזבים את העולם הבטוח של טמפרטורות, ואפילו לעולם הסמוך של כמויות משקעים, הקישור הטבעי הזה אובד (מה גם, שלא ברור עד כמה אפילו מפת החום היתה ברורה אם לא היה בה שום חלק אדום או כתום).

הצעה לפיתרון? להשתמש במידת בהירות של צבע (כמו בדוגמת הקלפים האמצעית) או ברוויה (saturation) של צבע, במקום בכמה צבעים. ערך מוסף הוא שהויזואליזציה יוצאת יותר יפה.

והנה שתי התמונות (שגנבתי מכאן) שמדגימות את הרעיון. מה יותר אינפורמטיבי, ככה:

פסיכדליה בים יפן

או ככה:

תכלת וחום, הצבעים של העונה