אינפוגרפיקה קאלט

מכירים קארגו קאלט? כתות כאלה שנולדו באיי האוקיינוס השקט אחרי מלחמת העולם השניה. בזמן המלחמה חזו הילידים במטוסים צבאיים נוחתים באי ובחובם מיני אוצרות. בסוף המלחמה, כשהבסיסים ננטשו והמטוסים המיטיבים לא שבו, הילידים החלו לבנות חיקויים של מסלולי נחיתה, מגדלי פיקוח וציוד שידור כחלק מפולחן להחזרתם.

אז הנה קארגו קאלט של אינפוגרפיקה מ"דה-מרקר" (ליחצו על התמונה לקובץ pdf מלא):  סטטוסים מהפייסבוק, עם משהו שנראה כמו גרף עמודות בצד אחד ומשהו שנראה כמו גלובוס בצד השני, והכל על רקע תכול אופנתי. יש לי רק הצעה אחת לשיפור: כותרות בחום אופנתי. האדום עושה לי קצת אקסל.

שתהיה לכם אחלה שנת 2012.

(תודה לאמא)

מתאם, לא סיבתיות

הקורא איתן הפנה אותנו לאינפוגרפיקה המלבבת הזו ב-Businessweek, שנותנת אילוסטרציה מצוינת להבדל בין קורלציה של שני נתונים לבין קשר סיבתי אמיתי ביניהם, ולכמה קל לבלבל בין השניים עם אינפוגרפיקה:

Two Wrongs Don’t Make A Right

לפעמים צריך למצוא את הגאווה הלאומית שלנו איפה שאפשר. בחודש יולי האחרון שבר הגרף של ישראל היום שיאים של עיוות ומניפולציה עם שנתות שלא תואמות לקווים של הגרף וירידות שמוצגות כעליות. ועכשיו אנחנו מקבלים גרף דומה גם מרשת פוקס ניוז האמריקאית, שגם היא שמה את האמת – שלא לומר, הדיוק הכמותי – כנר לרגליה:

image

אז מה יש לנו כאן? הטיה אחת בסיסית ופופולרית, והיא קיצוץ מערכת הצירים, שמתחילה מ-8 במקום מ-0, על מנת להדגיש הבדלים קטנים. 0.4% מאוכלוסיית ארה”ב זה אולי מעל מיליון איש, אבל במונחים סטטיסטיים זה לא שינוי מאד גדול.

הבעיה הגדולה יותר, כפי שאתר FlowingData מציג, היא במשחקי הלמעלה-למטה, שבהם ירידה בגרף מוצגת כעליה, או במקרה הזה, כהשארות במקום. האתר כבר עשה את הצעד המתבקש ובנה באקסל את הגרף כמו שהוא אמור להיות, כמובן, אבל מה שהפריע לי כאן זה לא סתם המניפולציה של המספרים, אלא כמה היא עשויה בצורה פשטנית וחובבנית. אם הגרף של ישראל היום היה מלא עומס של פרטים ונקודות וקווים, עם המון בלבול וטעויות וטשטוש, אז הגרף של פוקס הוא, לעומתו, פשוט וישיר. חוץ מנקודת המידע האחרונה, הגרף הוא מדויק ואמין, כמו שאפשר לראות מהקווים הצהובים ששרטטתי למעלה. ה-9.0 הוא 9.0 לאורך כל הגרף, וההפרשים בינו לבין ה-8.8 או ה-9.2 הם שווים והגיוניים. רק ה-8.6 הסופי הוזז בצורה גסה כלפי מעלה. אם כבר עושים הומאז’, לכל הפחות אפשר לעשות אותו בצורה פחות חובבנית!

אבל מה שהפריע לי עוד יותר בגרף הזה הוא איך שתי ההטיות שהצגתי לעיל מתנגשות אחת בשניה, באופן שמראה שמי שהכין את הגרף לא ממש ידע מה הוא עושה. הטיה השניה, השקר הבוטה, נועד לצמצם את ירידת היקף האבטלה בחודש נובמבר, נכון? אבל ההטיה הראשונה עושה בדיוק להפך: קיצוץ מערכת הצירים תמיד תדגיש את ההבדלים בין נקודות המידע. נראה שבפוקס קיצצו את מערכת הצירים, כנראה מתוך שיקולי אסתטיקה בשביל לא להשאיר הרבה שטח מת על הגרף, ואז שמו לב שהם מחמיאים לממשל, במקום לבקר אותו. אני מדמיין בשלב הזה את העורך הזועם פורץ למחלקת הגרפיקה ומנופף בדף המודפס (למה דף מודפס בגרף לתוכנית טלוויזיה? לא יודע. הדמיון שלי מוזר ככה), ודורש מהגרפיקאי לתקן את זה, עכשיו! במצב כזה, יותר פשוט להקפיץ את הנקודה האחרונה למעלה, במקום לחשוב מחדש על איך לבנות את הגרף כדי שיעביר את המסר שרוצים להעביר.

אילוסטרציה, לא אינפוגרפיקה

הפופולריות של האינפוגרפיקה בתקשורת היא, כידוע, הצדקת הקיום של הבלוג הזה. ההתעקשות לתקוע גרפים עקומים ומבלבלים בכתבות היא לחם חוקינו. אבל הפופולריות הזו מגיעה לשיאים שגם לי נראים מגוחכים, ועם הכתבה הזו, הבנתי מה מפריע לי במקרים רבים. הכתבה, בפני עצמה, מעניינת וחשובה. אבל בניגוד למה שהכותרת והמאמר טוענים, לא מדובר באינפוגרפיקה כלל.

image

הכתבה מכילה סדרה של טיפים והנחיות לייעול החיפוש בגוגל ושיפור התוצאות, בין אם במנוע החיפוש הכללי או במנוע החיפוש האקדמי, Google Scholar. הטיפים ברובם טובים, חוץ מהחלק מהאחרון, שלא רק שמכיל טיפים שלא קשורים לגוגל (איך לחפש בתוך העמוד, איך לשמור תמונה מסך, שניהם מותאמים למשתמשי מק שגולשים בספארי בלבד). אבל אין כאן נתונים שמוצגים בצורה גרפית. יש פשוט רשימה של טיפים שמלווים באילוסטרציות, שמבהירות ומבארות את ההסבר.

עכשיו, אפשר להתווכח, אולי, על ההגדרה של אינפוגרפיקה. אפשר להגיד שכל שימוש בגרפיקה להעברת מידע היא אינפוגרפיקה. אני חושב שהגדרה כזו היא רחבה מדי, ומרוב כוללניות מעקרת את המונח ממשמעות. נאמר, אם כך, אינפוגרפיקה היא דרך להעביר נתונים – נתונים טבלאיים, נתונים מספריים, נתונים סטטיסטים או נתונים אחרים – בעוד שימושים גרפיים אחרים שמלווים או מחליפים טקסט הם אילוסטרציות.