פינת האינפוגרפיקה: תפוחים ותפוזים

תסתכלו על הגרף הזה, מאתר Business Insider. תסכלו עליו, ותקראו אותו, ותנסה להבין למה מצאתי את עצמי מתעצבן יותר ויותר כשנתקלתי בו, מההשוואה הבלתי רלבנטית למפגיע. אני עברתי תהליך דו שלבי כאן, double-take אינפוגרפי, שבגללו אני לא הצלחתי עדיין להחליט אם מדובר כאן בחוסר הבנה משווע או בהטעייה מכוונת.

 

RevenueByUniqueChart

 

הדבר הראשון שעלה לי בראש כשראיתי את הגרף הוא “איזו השוואה מטומטמת. אמזון מוכרת ספרים, פייסבוק מוכרת שטח פרסום, איך אפשר להשוות ביניהם?”. ואכן, יש כאן תהליכים מאד שונים, אבל עדיין יש בהם מן המשותף. אצל אמזון, המטרה של האתר הוא להמיר את המבקרים ללקוחות משלמים, בעוד בפייסבוק מדובר בעיקר בצפיות, אם כי יש גם תשלום על לחיצות אקטיביות על פרסומות. בסופו של דבר, גם אם המוצר שונה, אפשר להשוות בין השתיים, לא? גם אם התשובה ברורה, אי אפשר להגיד שאי אפשר להשוות בין חנות בגדים וחנות תכשיטים במדד של הכנסות לכל לקוח, לא?

אבל זהו, שזה לא מה שאנחנו רואים בגרף, והרמז היא גוגל, במקום השלישי. גוגל היא חברת אינטרנט, אבל היא מזמן כבר לא חיה רק מפרסומות בתוצאות החיפוש. היא מרוויחה גם ממכירת אפליקציות אנדרואיד. ומשתמשי Google Apps מסחריים וארגוניים. וממכירות מכשירי נקסוס-1 ונקסוס-S. אז נכון, הדברים הללו הם לא חלק מרכזי כרגע מההכנסות של גוגל, אבל הם חלק מה-bottom line שנכנס לגרף הזה, אבל אין להם קשר, ולא הקלוש ביותר, לציר ה-Unique users. וכשחושבים על זה, אני לא בטוח שההכנסות של פייסבוק תלויות ב-Unique users, לעומת הכנסות על בסיס חשיפה, שתלויות גם בכמות ה-hits לאתר, גם אם מדובר על עשרות כניסות של אותם משתמשים ביום. וההכנסות של אמזון, הם כוללות גם ספרים דיגיטליים בקינדל, נכון? האם אפשר לרכוש אותם מתוך המכשיר או האפליקציה? ואם כן, פתאום גם כאן יש לנו נתק בין הגולשים באתר לבין ההכנסות.

אפשר יהיה להדגים את זה באופן פשוט על ידי הכנסת מיקרוסופט לרשימה. למיקרוסופט יש מאות מיליוני גולשים בהוטמייל, בינג, MSN ואתרים אחרים, והם מרוויחים הרבה כסף מפרסום, מכירות מקוונות ועוד. אבל הם מרוויחים עוד כסף, המון המון כסף, במכירות לארגונים ולחברות, ובחנויות אמיתיות, והסכמי רישוי של טכנולוגיות ופטנטים. אם היינו שמים את הכנסות של מיקרוסופט, שעמדו השנה על כ-62 מיליארד דולר, מול ה-unique users שלה, נקבל אותה בצד הימני של הטבלה – אבל מה המשמעות של זה?

בסופו של דבר יש לנו כאן גרף יפה, שנראה מעניין, ועוד יותר מכך, נראה שיש בו תובנה כלשהי. אבל כשמתעמקים, רואים שהיחס הזה בין unique users לבין הכנסה של החברה הוא מזוייף, פיקטיבי, וחסר משמעות. הוא מוטעה, ויותר מכך, הוא מטעה אותנה לחשוב שיש כאן ציר, סקאלה כלשהי, שבו פייסבוק, גוגל ואמזון נמצאים ונמדדים. אולי יש אחד כזה, אבל המדד הזה הוא לא זה.

פינת האינפוגרפיקה: שימוש מרהיב בטכנולוגיה

קבלו פוסט קצר, שמראה שהמדור יודע גם לפרגן כשצריך. ה-BBC מציגים סרטון אינפוגרפיקה מלבב שמראה את השינויים לאורך 200 השנה האחרונות בהכנסה הגולמית לנפש ובתוחלת החיים הממוצעת בלידה של רוב מדינות העולם. אפשר להעביר ביקורת על תוכן האינפוגרפיקה – בעיקר בנושא שחוזר שוב ושוב לגבי תוחלת חיים ממוצעת, שמתעלמת מהעובדה שתמותת תינוקות וילודה היא גבוהה יחסית, ומושכת את הממוצע למטה, כך שמי שהגיע לגיל 15, יש לו סיכוי גבוה מאד לעבור בהרבה את הממוצע. בעיה דומה, שמוזכרת גם בסרטון עצמו, מדברת גם על ממוצעים בתוך מדינות, שמושכים גם הם מדינות שונות לעבר המרכז. גם אפשר להתייחס לאופטימיות הבלתי סבירה של המנחה, שאתה לא יכול שלא להרגיש שבאה למרק על מצפון אירופאי מדושן הנתקל בפערים חברתיים עצומים. אבל היום באתי להתמקד יותר בפרזנטציה, ופחות בתוכן.

 

מה יש לנו כאן? ציר דו-ממדי של שני גופים בלתי תלויים, ציר שלישי, של גודל האוכלוסיה, שמיוצג בגודל המעגל, במקום בציר שלישי מרחבי, מה שהופך אותו לקריא הרבה יותר מאשר אם היו מנסים למקם את הנקודה על מרחב תלת-ממדי מגושם. וציר רביעי, ציר הזמן, שהוא זה שהופך את הסרטון לנחמד כל-כך. המנחה מציג את ההשפעה של אירועים כמו מגפות ומלחמות, אבל אני חושב שהחלק המדהים ביותר קורה בדקה ה-2:58, ב-1958, כשמדיניות הזינוק הגדול קדימה של מאו מחסלת עשרות מיליונים בסין, ואז הזינוק חזרה מיד לאחר מכן.

מה שמבאס באינפוגרפיקה הזו היא שעדיין לא קל מספיק להפיק דבר כזה בקלות בבית. לא אקסל ולא גוגל דוקס, מבדיקה מהירה, נותנים לנו כלים נוחים לייצר גרפים סטטיים כאלה ((כן, ניסיתי את ה-Bubble Chart של אקסל. הוא פשוט עובד קקה)), וזה עוד לפני שהכנסנו את אלמנט הזמן לעסק. וחבל.