איך קוראים לגרף שלא מבוסס על מידע?

השאלה שבכותרת עלתה לאחר שנתקלתי לאחרונה בטור השבועי "המדד" במוסף של עיתון "הארץ". כל שבוע נבחר שם נושא ונאספים פרטים עליו, כאשר חלק מהמידע מוצג על גבי גרף.

בואו נסתכל על דוגמא אחת, מנושא שהיה בכותרות הרבה לאחרונה. על רקע פניה של טניה רוזנבליט, אנחנו רואים נקודות ציון בנושא מעמדן של נשים במרחב הציבורי בישראל לאורך השנים. הנקודות מחוברות להן בקו, להלן הגרף.

מתוך אתר "הארץ"

יש כמה דברים מוזרים בגרף הזה[1], אבל כולם זניחים מול מהותו של הציר האנכי: למעשה זהו גרף ללא נתונים. או יותר נכון – ללא נתונים מספריים. למרות שעל הציר יש מספרים מ-0 עד 100, גובה הנקודות בציר האנכי לא מחושב בשום צורה או לקוח מאיזשהו נתון. הכותב למעשה הצמיד ערך לכל נקודה על פי דעתו, דרג אותם על פי איזשהו מדד נעלם. ובמקרה הזה לפחות (ובעוד שראיתי) שיקוליו לא לחלוטין ברורים. למשל ב-1949, 11 חברות כנסת דורגו כ- "50", אבל ב- 2009 21 חברות באותו בית נבחרים קיבלו רק את המדד "30". האם זה בגלל שבתקופה זאת אנו מצפים להרבה יותר ייצוג לנשים בפוליטיקה? אולי, אין לנו דרך לדעת. לגרף אין כל כותרת. הטקסט שמלווה את הגרף הזה בעיתון, מעניין ואינפורמטיבי בזכות עצמו, לא מתייחס לגרף בשום צורה.

ועולה השאלה- האם יש פה באמת בעיה.

ומסתבר שהתשובה תלויה בנקודת המבט, כפי שהבנתי משיחה שלי עם דפנה. זאת אינפוגרפיקה, אבל בניגוד לאחרות שנותחו פה בבלוג, המטרה העיקרית שלה היא לא להציג נתונים אלא את דעתו של הכותב. ניתן להסתכל על הגרף הזה בתור המקבילה הגרפית של טור דעה. הכותב רוצה להראות לנו, הקוראים, מה דעתו על התמורה במעמדן הציבורי של נשים במרחב הישראלי, ומשתמש במטאפורה החזותית של גרף שמוכרת לכולנו. ולפיכך, אם אין פה נתונים או התיימרות לנתונים, הרי אין פה שקר (יפה או שלא יפה).

אני חושב אחרת. הגרפיקה איננה ניטרלית, היא מגיעה עם האסוציאציות שלה. ישנן השלכות על צריכת המידע לשימוש באובייקטים גרפים מסוימים, וספציפית גרפים עם שנתות, צירים וקווים בין נקודות. כשאנו רואים ייצור גרפי כזה אנו מיד מניחים כמה דברים. למשל, אנו מניחים קשר בין פרטי המידע שמייצגות הנקודות, אנחנו מניחים שהם יכולים להימדד על אותה סקלה, אנחנו מניחים שהם אכן נמדדו ושהתוצאות מוצגות לנו, במידה זו או אחרת של דיוק. גרף הוא יותר משרבוט, הוא הייצוג הגרפי של מידע, ולפיכך, הוא יוצר אצלנו מראית עין של מידע. קודם כל זה מטעה, כי אין פה באמת מידע. ומעבר לכך, לדעתי האפקט חזק מספיק כדי לגרום גם לקורא המודע להתייחס לגרף בצורה יותר אובייקטיבית מפסקה של טקסט.

אבל ייתכן שהעמדה שלי נובעת מיותר מדי שנים של הסתכלות על גרפים מדעיים. אז מה אתם אומרים? האם הגרף מטעה או תמים?



[1] למשל, הסקלה על ציר הזמן לא אחידה – למרות שכל הנקודות במרחקים זהים, בין שתי הנקודות הראשונות יש מרווח של 37 שנה, אך מיד לאחר מכן אנו יורדים לתשע שנים וממשיכים באותה מגמה עד מצב של כמה נקודות באותה שנה ואף שתי נקודות באותו חודש, נובמבר 2011. טריק ידוע בעיוות שיפועים.

4 תגובות בנושא “איך קוראים לגרף שלא מבוסס על מידע?

  1. אם תסתכל שוב, תבחין כי הציר האנכי הוא למעשה השנים (בעשרות, החל מ- 1900) – כך הנתון הקשור לשנת 1949 מיוצג ע״י 49 בגרף, כנ״ל 86… מה שמוזר (מעבר לכך ששני הצירים מבוססים על אותו נתון כמובן…) הוא ש- 2009 מיוצג ע״י 9, ו-2011 ע״י 11 – כך שהם נמצאים בתחתית… בכל מקרה, אין דרך טובה להסביר מה חשב עורך הגרף הזה בזמן שרשם אותו.

  2. מתנצל.. במבט נוסף עושה רושם שיוצר הגרף אולי התחיל עם קו המחשבה כפי שתיארתי קודם, אולם נטש אותו לחלוטין די מיידית… אכן עושה רושם שהציר האנכי מיושם רנדומלית לחלוטין…

  3. אחת הנקודות המעניינות פה לדעתי, יובל, היא שזה מראה עד כמה כל העסק הזה של שקרים יפים תלוי בציפיות של הקורא/צופה/בוהה, ועד כמה קשה להגיד מה נכון באמת ומה לא.
    פעם שיהיה לי כח אני כתוב על זה פוסט.

  4. אני באמת חושב שזה מדור מופרך.
    וזה נסיון פאטתי להפוך את דעתו של כותב המדור ל"מדעית"
    באותו סגנון יש גם את הגרף של נמוך-גבוה טוב-רע.
    אולי העיתון לאנשים חושבים. חושב שאנשים לא באמת… אתה יודע.
    סחטיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.